לאחר שישב בארכיון כ-60 שנה, השיר "אנא הישאר" של מאיר אריאל ז"ל רואה אור לראשונה בביצוע מרגש של דויד ברוזה ורותם שרעבי, סטודנטית ב"רימון". השיר, המוקדש ליוסי שרעבי שנרצח בשבי החמאס, נושא עמו כאב אישי ולאומי כאחד.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

אנא הישאר של מאיר אריאל בביצועם של דויד ברוזה ורותם שרעבי (צילום: שגיא שלפר)

סיפורו של שיר שנולד מחדש

ביוזמה של יהודה עדר, נשיא בית הספר למוסיקה "רימון", ובשיתוף עם "ברוזה רקורדס", הוקלט השיר "אנא הישאר" באולפני רימון. השיר, שנכתב על ידי מאיר אריאל לפני למעלה משישה עשורים, נמצא על ידי דויד ברוזה בקובץ כרוך שהוכן לכבוד יום הולדתו של אריאל. ברוזה הלחין את השיר והחליט לבצע אותו יחד עם רותם שרעבי, זמרת צעירה, שהטרגדיה המשפחתית שלה הפכה גם ללאומית.

דויד ברוזה (צילום: גיל לביא)

חיבור אישי וכואב

רותם שרעבי, סטודנטית שנה שנייה ב"רימון", חוותה טרגדיה משפחתית כאשר דודיה, אלי ויוסי שרעבי, נחטפו מקיבוץ בארי ב-7 באוקטובר. אלי שוחרר בעסקת החטופים האחרונה, אך יוסי נרצח בשבי החמאס, וגופתו עדיין מוחזקת בעזה.

רותם מספרת על החיבור המיידי שחשה לשיר "אנא הישאר": "קראתי את המילים והרגשתי אגרוף בבטן. למרות שנכתב לפני 60 שנה, השיר הרגיש כאילו נכתב היום. הוא מספר על אישה שמתחננת לאהובה להישאר לפני שהוא יוצא לקרב, כאילו היא יודעת שהוא לא יחזור".

רותם שרעבי (צילום: סבין שרון, הילה אליהו)

"השיר חיבר אותי ישר ליוסי שרעבי ז״ל, דודי האהוב, ולנירה אשתו. בליל ה-6 באוקטובר כשחיו את השעות האחרונות שלהם יחד," מספרת רותם. "כששרתי אותו, הרגשתי שאני שרה מגרונה של נירה, ואני הקול של נשים רבות שאיבדו".

מפגש מוסיקלי מרגש

דויד ברוזה פגש את רותם לראשונה באירוע של קרן רימון בניו-יורק, שם הופיעה והרשימה אותו. "הקול שלה, הצבע הישראלי, הכאב של משפחת שרעבי ושל כל המדינה. הכל היה טמון בשירה שלה," אומר ברוזה. יהודה עדר, שהציע את שיתוף הפעולה, מוסיף: "רותם היא זמרת נפלאה ומרגשת. התגייסנו כולנו ברימון להקלטת השיר, שמוגש בביצוע קולי נפלא על 'מצע הגיטרה' שמזוהה עם ברוזה".

מוסיקה כנחמה

השיר "אנא הישאר" הוא עדות לכוחה של המוסיקה לרפא ולתת קול לכאב. כפי שרותם מתארת: "המוסיקה יודעת לקחת נושא כואב כמו שכול ולתת לו הכרה וקיום בצורת נחמה". השיר שילב בין מילותיו הנצחיות של מאיר אריאל, הלחן של ברוזה והביצוע המרגש של השניים. הוא כך הפך למנחה לא רק ליוסי שרעבי, אלא לכל אלה שאיבדו את יקיריהם.