היום לפני שמונים שנה בח' בניסן התש"ה אליהו בית צורי אליהו חכים הועלו לגרדום בקהיר, לאחר התנקשות בלורד מוין. מוין שימש כשר המושבות בממשלת בריטניה והיה דמות משמעותית ביישום מסקנות הספר הלבן, שהגביל מאוד את העלייה היהודית לארץ ישראל ואת רכישת הקרקעות על ידי יהודים, גם כאשר התברר היקף השואה באירופה והלחץ הבינלאומי לאפשר ליהודים לברוח מהרדיפות הנאציות גבר.

"מה אני אעשה עם מיליון יהודים? איפה אני אשים אותם?" כך השיב מוין ליואל ברנד כשזה בא להציע לו את העסקה "סחורה תמורת דם", אמירתו של מוין לברנד הגדישה את הסאה. הנהגת מחתרת הלח"י החליטה לממש את תכנית הפעולה שהגה יאיר שטרן, מייסד הלח"י, לחסל בכיר בשלטון המנדט, הלורד מוין שישב במצרים נבחר כמטרה.

יצחק שמיר, שהיה איש המבצעים של מרכז לח"י תכנן את הפעולה ובחר בקפידה את אליהו חכים ואליהו בית צורי "שני אליהו" לבצע את המשימה בקהיר. ב-כ' בחשון תש"ה השנים ארבו למכוניתו של מוין בסמוך לביתו. כשהגיעה המכונית, פתח אליהו חכים את דלתה, ירה 3 יריות בלורד מוין והרגו. הם נמלטו ממקום ההתנקשות באופניים, שוטר תנועה זיהה את השנים בורחים וירה לעברם ופגע בבית צורי, חכים שיכול היה להימלט לא רצה להפקיר את חברו, וחזר לעזור לו ושניהם נלכדו, נשפטו ונידונו למוות.

הפעולה הייתה מאוד נועזת ואחת ההתנקשויות הבולטות בתקופת המנדט, הרצח עורר הדים רבים ביישוב היהודי. שני אליהו ניתלו ביום ח' בניסן תש"ה. כעבור שלושים שנה הוחזרו גופותיהם ארצה, שלמות כביום תלייתם.

לאחר החיסול הוציא ארגון לח"י את ההודעה הבאה: "העם העברי לא יסבול עוד את אסון השיעבוד. כל העולם היה לנו גרדום כל העולם יהיה שדה מלחמתנו עד גאולת עמנו"