המהומה שפרצה אמש בעת הצגת תחקיר הטבח במסיבת הנובה למשפחות הנרצחים על ידי צה״ל יצרה תסכול רב בקרב המשפחות, אי האמון בקרב המערכות של המדינה ירד לשפל נוסף. חלק מההורים לא הורשו להיכנס לאחר שסירבו להפקיד את מכשירי הנייד בכניסה לאירוע. חלקם טענו שהממצאים אינם מספקים תשובות אמיתיות על שהתרחש ב-7.10.

שעות לפני הצגת התחקיר לציבור, בסרוגים שוחחנו עם אלדד אדר אביה של גילי ז״ל שנרצחה במסיבת הנובה ונכח בהצגת התחקיר בפני המשפחות כדי לשמוע מקרוב על הכעס שהתחולל אמש. ״זה לא רק כעס, אלא אכזבה גדולה, באנו עם ציפיות נמוכה״, אומר אלדד בתחילת הראיון כשאני שואל אותו על זעם המשפחות כלפי צה״ל.

אביה של גילי ז״ל ממשיך ומסביר: ״צריך להבין שחלק מההורים ומי שיכל התחיל את התחקירים שלו מזמן, עברה שנה וחצי, ההורים קמו מהשבעה וניסו להבין מה קרה, עד היום יש הרבה מאוד הורים ובני משפחה שלא יודעים מה קרה״.

גילי זכרונה לברכה הייתה מלח הארץ, גדלה ביישוב לפיד, בוגרת תנועה הצופים התנדבה לשנת שירות בגרעין ״עתיד״, הדריכה שלוש פעמים במחנות הקיץ בארה״ב ושירתה כמדריכת תותחנים בצבא ונבחרה לחייחת מצטיינת ביום העצמאות בשנת 2021. במהלך לימודיה בתיכון קיבלה את פרס שכטר על התנדבות למען הקהילה. היא תכננה ללמוד פסיכולוגיה וניהול באוניברסיטה, אך השבת השחורה גדעה את חלומותיה.

המשפחות סיפקו מידע למדינה על הנעשה בנובה

אדר מתאר בראיון שלאחר ה-7.10 שהם בעצם התחילו לחקור את אירועי הטבח שהובילו לרצח בתם: ״אנחנו קמנו מהשבעה והתחלנו לחקור, זה בער בנו והגענו למידע שלא היה בידי המשטרה ולהב 433 ובטח לא היה בידי הצבא כי הוא עסק בלחימה ולא בתחקור ולקח לנו 7 חודשים לקבל תמונה ברורה מה קרה לגילי ולאנשים שהסתתרו איתה שנרצחו בצורה מחרידה״.

לדבריו: ״בפאזל שלנו חסרים לנו עניין של דקות מהזמנים של הרצח עצמו, אנחנו יכולים לשער מה קרה שם. לנו זה חשוב כדי לדעת אם היא ניסתה לקום ולברוח, בגדול אנחנו יודעים מה היה. שאתה לאורך כל השנה וחצי מעביר בשיטתיות חומרים שיש לך ל-433 שהוא הגוף המוסמך של המשטרה לתחקר את האירוע ורואים שהם לא יודעים לגבי מה שמעבירים להם, אנחנו אלה שמחדשים להם וראשון שמעביר את החומר ובמקביל הם לא מעבירים שום חומר למרות שביקשנו ושאלנו, זה לא תן וקח אלא תן ותן, ואנחנו מספקים למדינה מידע והיא לא מספקת לנו שום מידע״.

מה-7.10 ועד היום אף נציג פורמלי של המדינה לא טרח לדבר איתנו כמו שלא טרח לדבר עם כל המשפחות שאנחנו מכירים שאלו רבים מאוד, כלומר המדינה מתעלמת וההורה מספק למדינה את המידע מה שקרה לילד או לילדה שלו באירוע שהמדינה צריכה לקחת עליו אחריות״.

המדינה לא טרחה לדבר עם המשפחות, מתחם הנובה (צילום: יוסי זמיר\פלאש 90)

״אין שיתוף פעולה בין הצבא למשטרה״

איפה צה״ל פספס בתחקיר הזה?

״צה״ל בגדול מתאר את ההתרחשויות, כל תחקיר צריך להתחיל מהשלב הזה וצה״ל עושה את זה על המידע שהוא צבר, אבל צה״ל לא עושה את החלק השני של התחקיר שזה החלק החשוב. תחקיר לא צריך רק לתאר מה שקרה אלא חייב להסביר למה זה קרה״.

אדר מביא כדוגמא את התחקיר שבוצע על מוצב נחל עוז על מנת לתאר את הכשלים שיכלו לספק תובנות ולמנוע את האסון: ״אפשר לקחת את התחקיר של נחל עוז ולתאר שאכן היו פרצות בגדר של הגדר וסתמו אותן בלוחות פח שזה שערורייה, אבל השאלות החשובות בתחקיר למה היה שם פח ולא בטון, האם זה בגלל שלא היה תקציב? אז נבדוק למה. האם זה בגלל שהמפקדים לא שמו לב? אז נבדוק מי המפקדים. משום שתחקיר בראש ובראשונה צריך למנוע הישנות של המקרים״.

משפחת אדר : אמא אורנה, אבא אלדד, גילי ז"ל ועדי האחות. (באדיבות המשפחה)

לדבריו: ״התחקיר לא יחזיר את גילי או אף אחד שנרצח שם, התחקיר יכול למנוע שאף אחד לא יחווה זאת שוב. מדינה מתוקנת צריכה ללמוד מהטעויות שלה ולהסיק את המסקנות, איך משפרים את המצב שבסיס כזה לא יהיה על קו הגבול או להעמיד לדין מישהו אם זה חמור ויש ראיות או להעיר הערה למפקד שהוא פישל. זה לא נקמה אלא למען יראו וייראו ותיקון״.

טיילת לזכרה של גילי (צילום: באדיבות המשפחה)

״ההורים לא קיבלו רסיס של מידע מה קרה לילד שלהם״

אלדד מתאר את האנדרלמוסיה וחוסר התיאום בין הגופים שאמורים לתכלל את כלל המידע: ״אני לא ראיתי בתחקיר של הצבא ובטח לא של נובה שזה קרה. אני יושב מול אנשים שאני מעריך אותם, אלוף בצה״ל שנראה אדם רציני וגם תא״ל שעשה תחקיר רציני ויצא לי לדבר איתו לפני חודש תוך כדי התהליכים שאנחנו עשינו ואתמול שמענו את זה מהם מול כל ההורים שעשיתי שיחה אם אותו תת אלוף ועוזר הרמטכ״ל לפני חודש, הם לא יודעים לגבי חומרים שיש לשב״כ. כי השב״כ מתחקר בעצמו והמשטרה מתחקרת בעצמה אם היא מתחקרת בכלל וספק אם יש למשטרה תחקיר רציני והצבא מתחקר בעצמו אז אין שיתוף פעולה בתכלול, אלה לא יודעים מהחומרים של אלה בהכרח.

אדר המשיך והוסיף כי: ״הצבא אמנם קיבל מ-433 והמשטרה וראינו את השיקולים של המשטרה שלא מתמודדת עם השאלות הקשות אלא די בורחת מהם ובמצב כזה אנחנו כועסים ומאוכזבים. אני באתי עם מעט מאוד ציפיות כי אנחנו בסיג ושיח עם הגורמים האלה לאורך כל השנה וחצי האחרונות ואני יודע שחלק מהחומרים שלהם ניתן מההורים אבל ההורים שלא קיבלו רסיס של מידע מה קרה לילד שלהם הם אובדי עצות והצבא לא יודע לעזור להם כי הילד שלהם רץ בשדה ומישהו ירה בו ופינו גופה.

אף אחד לא יודע באיזה מצב הייתה הגופה. כשהורים לא יודעים הם רוצים תשובות וכועסים שלא מקבלים אותם, למה לא היה מסוקים ולא היה קשר רציף בין המשטרה והצבא. המשטרה על 30 שוטרים קרסה והמחבלים חדרו לתוך המסיבה למה לא היו כוחות צה״ל שלא יודעים את זה ולא מקבלים תשובות ככה זה נראה״.

״תחקיר צריך לחקור לעומק ולהוציא את הכביסה המלוכלת״

אלדד מדגיש שעל מנת להביא לתחקיר רציני ויסודי יש להקים ועדה ממלכתית שתבחן את הדברים. ״אם אין ועדה ממלכתית, לא צבועה שיושבים בה אנשי מקצוע שופט בראשה ואנשים מיומנים שיודעים מה זה תחקיר צבאי, אם אין כזו ועדה, אז כל אחד חוקר את עצמו, הצבא שלא היה שם נותן את התמונה ממה שהוא מבין אבל הוא לא היה שם והמשטרה שהייתה שם בכוחות מדוללים נותנת את התמונה שלה שהיא מאוד דלילה״.

לדבריו: ״התמונה היא מובנית, אם היה גוף עצמאי חזק שלא כפוף לפוליטיקאים הוא היה קורא לצבא, שב״כ, והמשטרה ותתחילו להעיד ואז מישהו אחד יתכלל את כל המידע. ולכן זה לא בכוונה אלא בגלל שהמערכות האלו לא מסודרות ואין גוף אחד כמו שלא הייתה מדינה ב-7-8.10 , אין עד היום מדינה לנפגעים. אף אחד לא בא לשמוע ממני כמו כל הורים. כמו שאין מדינה באופנים אחרים, כך גם בתחקיר. עד שלא תשתנה כאן המציאות ותוחלף ממשלה ונושאי התפקידים שבאמת ובתמים רוצים להפיק לקחים ולמנוע דברים כאלה בעתיד ולחקור ולהרים כל אבן גם אם זה מטיל צל גדול על הדרג המדיני, לא יהיה פה תחקיר. הצבא, השב״כ ומהשטרה יעשו את שלהם וכל אחד ימשיך לדרכו והאסון הבא יבוא כמו שאסון הכרמל קרה ולא הפיקו לקחים.

לסיום הוא אומר: ״זה יכול לקרות לילדים ומבוגרים מחר כי אנחנו לא לומדים את הלקחים וכל מי שמבין בתחקיר צריך לחקור לעומק, להוציא הכל לאור היום, להוציא את הכביסה המלוכלת לאור היום, זה טיבו של תחקיר וזה עדיין לא נעשה ובספק אם ייעשה״.