לימור סון הר מלך בראיון מטלטל: כך גיליתי על שחרור המחבל שרצח את בעלי

כחלק מעסקת החטופים שחתמה מדינת ישראל עם ארגון הטרור חמאס,  שוחרר גם המחבל שרצח את בעלה של חברת הכנסת לימור סון הר מלך בפיגוע הקטלני, שהתרחש לפני כ-22 שנה. כעת בראיון לסרוגים, חושפת לראשונה חברת הכנסת מעוצמה יהודית על הרגעים בהם היא קיבלה את הבשורה ומשתפת באומץ על ההתמודדות שלה במקביל לעבודת הכנסת התובענית.

צפו בראיון המלא

"לא הודיעו למשפחות על שחרור המחבלים כי לא רצו לייצר דיון אמיתי על מחיר העסקה"

חברת הכנסת לימור סון הר מלך פותחת ומספרת: "את הבשורה על השחרור של המחבל אני לא מקבלת מגורמים רשמיים של מדינת ישראל אלא מהעיתונאי אלחנן גרונר, מהקול היהודי שעושה עבודה עצובה אבל חשובה מאד ומספר למשפחות על שחרור הרוצחים של היקרים שלהם".

"אני מקבלת את ההודעה בבוקר אחרי לילה של הצבעות במליאה שלא ישנתי בו. החלפתי את שמחה רוטמן בוועדת חוקה, ואני יושבת שם והראש שלי במקום אחר לחלוטין, אני יודעת את מה שאני יודעת, ששוחרר הרוצח שממש עמד על הכביש וירה לעבר הרכב שלנו בפיגוע בו בעלי נרצח ואני נפצעתי".

הח"כית מעוצמה יהודית טוענת: "אני חושבת שמדינת ישראל לא הודיעה למשפחות על השחרור של המחבלים כי היא לא רצתה לייצר דיון אמיתי על המחיר של העסקה הזאת. אנחנו יודעים היום על יותר מ-600 אזרחים שנרצחו מהמחבלים ששוחררו בעסקה האחרונה ואנחנו יודעים שכנראה זה לא ייגמר שם. המוטיבציה של המחבלים שרצחו לא נגמרת כי הם יושבים כלא, הם חוזרים וממשיכים במסעות הטרור והרצח שלהם".

"המחיר האישי שלי מלמד על המחיר העתידי שיכול להיות פה"

לימור סון הר מלך ממשיכה ומשתפת בכאב: "באמת זה קשה מאד, ביומיים שלאחר מכן קיבלתי בלי הפסקה, הודעות ממשפחות שכולות על איך הם יכולים לדעת אם הרוצח של יקירם השתחרר. פתאום הם הבינו שכנראה אף אחד לא יודיע להם שהמחבל שרצח את יקירם מסתובב כאדם חופשי. זה היה באמת קשה, אבל היה בי איזה מקום שמאד מאד הודה לקב"ה כי כשהיה את הדילמה האם לפרוש מהממשלה, אז כל הזמן הייתה את המחשבה שאם המחבל שרצח את שולי נמצא שם בפנים".

"יש לי אחריות כלל ישראלית אבל בסוף יש גם את המחיר האישי שמלמד אותי על המחיר העתידי שיכול להיות פה, כשליחת ציבור יש לי את החובה לשמור על עם ישראל. אני זוכרת ששאלתי את ראש מפלגתי- 'אם היית בחוץ ורואה שמשחררים מחבלים עם דם על הידיים בכזאת כמות גדולה, היית תומך? הוא אמר לי 'בשום פנים ואופן לא', אז אמרתי לו שמה שקורה בחוץ ומה שקורה בפנים, לא משתנה רק כי אתה נמצא פה".

לימור הוסיפה והודתה: "אני מודה לקב"ה כי בעצם פרשנו מהממשלה עוד לפני שידעתי שהממשלה הזאת משחררת את המחבל שרצח את בעלי, אז פשוט זה היה הודאה לקב"ה שלא ישבתי שם. הייתה איזה ציפייה שאני אשב בממשלה שמשחררת את הרוצח של בעלי, אני חושבת שכל אזרח מדינת ישראל ואלה שהטיפו לנו 'איך פרשתם', ישאל את עצמו אם הוא היה יושב בממשלה שמשחררת את המחבל שרצח את בן הזוג שלהם".

"הבת שלי אמרה לי: 'לפחות לא ישבת בממשלה ששחררה את הרוצח של אבא"

שיתפת על הקושי, אז איך באמת אפשר להמשיך לעבוד בכנסת כרגיל אחרי בשורה כזאת?

"הגעתי עם הדבר הזה, וישבתי בוועדת חוקה בדיון על חוק שלי של השדולה למניעת פגיעות מיניות והבנתי שיש לי שליחות. אפילו לא היה לי זמן לעכל, להבין ולראות איפה זה פוגש אותי הדבר הכי חמור זה שאפילו לא אמרתי לילדים שלי עד שבשלב מסוים אמרתי לעצמי שהם יכולים לשמוע את זה בתקשורת, אז מיד עצרתי והתקשרתי אליהם. התגובה שלהם הייתה מאד מאד קשה".

"התגובה של הילדה שלי גרמה לי להבין שאני לא יכול לשבת בממשלה שמשחררת את הרוצחים של בעלי, היא אמרה- 'אמא את רואה לפחות לא ישבת שם בזמן שהם שחררו את הרוצח של אבא'. באמת זה היה הרגע הקשה ובתוך הוועדה גם לא תכננתי לדבר על זה ואז, מה שקרה זה שאחרי משפחות החטופים, מישהי מארגון 'אימהות הלוחמים' רצתה לדבר ומישהו ממשפחות החטופים התנגד לזה שהם ידבר כי 'רק להם מותר לדבר'. אני כבר לא יכולתי ואמרתי שהמציאות פה היא מורכבת ואנחנו נמצאים במציאות שהלוחמים שלנו נלחמים ונהרגים כדי להחזיר את החטופים ורק בזכותם החטופים חוזרים, אחרי זה  שיתפתי שהמחבל שוחרר בעסקה ושהמציאות היא מורכבת".

לימור סון הר מלך סיכמה בנימה אופטימית ואמרה: "אנחנו חיים פה במציאות של עין מר בוכה ולב שמח, זה לצד זה. כשילדתי את הבת שלי ביום שבעלי נרצח, כל העולם הסתכל ואמר: "איך אפשר להמשיך? ששני דברים כאלה קורים באותו יום" ואני חושבת ואומרת לעצמי שזה הסיפור של עם ישראל, דמים בדמים נגעו, בדמייך חיי. זה הסיפור של העם שלנו. אנחנו מברכים ומודים על הטוב וכואבים את האתגרים. ומשתדלים לצמוח מהם".