אחרי שהיועמ"שית הודיעה לנתניהו כי אינו יכול לפטר את ראש השב"כ רונן בר, בשל "חשש לאי חוקיות, וניגוד עניינים", ראש הממשלה תוקף: "כפירה מסוכנת בסמכות מפורשת של הממשלה".
״ניסיונך ליטול את שיקול הדעת של הממשלה הוא כפירה מסוכנת בסמכות מפורשת של הממשלה", כותב נתניהו במכתב לגלי בהרב מיארה ומוסיף: "רמיזותייך על חשד ל״אי חוקיות וניגוד עניינים״ הן היפוך גמור של הצדק".
"במהופך לדברייך – הכוונה לסיים את כהונת ראש השב״כ לא באה על רקע החקירה. ההפך, ה״חקירה״ היא שנולדה לאחר שהאפשרות להפסקת כהונתו עלתה על הפרק ופורסמה בתקשורת", ממשיך ראש הממשלה.
"החקירה שהזכרת הומצאה כדי לפגוע בראש הממשלה"
לדברי נתניהו, "החקירה שהזכרת הומצאה יש מאין כדי לפגוע בסמכותו של ראש הממשלה וממשלת ישראל ונועדה לטרפד ולכבול את ידיה של הממשלה מקיום כל דיון עתידי על סיום תפקידו של ראש השבייכ".
"זו שיטה שקופה להפקעת הסמכות מהדרג המדיני הנבחר והעברתו לפקידים. במהופך לדברייך – הכוונה לסיים את כהונת ראש השבייכ לא באה על רקע החקירה. ההפך, ה"חקירה" היא שנולדה לאחר שהאפשרות להפסקת כהונתו עלתה על הפרק ופורסמה בתקשורת".
ראש בראש עם היועמ"שית (צילום: חיים גולדברג/פלאש 90)
"הניסיון להציג את תפקיד ראש השב"כ כמשרת אמון – מניפולציה"
"טענתך שתפקיד ראש השב"כ אינו משרת אמון אישית של ראש הממשלה", היא מניפולציה. ראש הממשלה והממשלה מעולם לא דרשו חובת אמון אישית. המחוקק הוא זה שקבע שהשירות נתון למרות הממשלה וראש הממשלה הוא הממונה על ראש השירות", מציין נתניהו.
"מכאן, שכדי לממש את תפקידם, הממשלה וראש הממשלה חייבים להאמין בראש השירות וביכולותיו להוביל את השירות בהצלחה מול האתגרים הדחופים. זהו האמון שנפגע. ראש השב"כ אינו מכהן במשרת אמון והניסיון להציג את חוסר האמון שלראש הממשלה בראש השב"כ כאילו מדובר ב"משרת אמון" הוא מניפולציה לשונית במילה אמון".
לאור האתגרים הדחופים, זו לא רק סמכותה הבלעדית של הממשלה לבחור ראש שירות שיש לה את האמון בו שיתמודד עם האתגרים הביטחוניים הדחופים – זאת חובתה", מסכם ראש הממשלה.
המכתב המלא של ראש הממשלה ליועמ"שית
כזכור, אמש, אחרי שהודיע ראש הממשלה על פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר, שלחה היועמ"שית מכתב לנתניהו ובו כתבה כי אינו יכול לפטר את ראש השב"כ בר, בשל "חשש לאי חוקיות, וניגוד עניינים", זאת למרות שעל פי חוק פיטוריו של בר יבוצעו בהחלטת ממשלה ולא על ידי ראש הממשלה.
היועמ"ש נימקה את החלטתה החריגה ב"רגישותו יוצאת הדופן של העניין; תקדימיותו; החשש כי ההליך נגוע באי חוקיות ובניגוד עניינים", ובקביעה המפתיעה ש"תפקיד ראש שירות הביטחון הכללי אינו משרת אמון אישית של ראש הממשלה".
והוסיפה: "לא ניתן לפתוח בהליך סיום כהונה כאמור, עד להשלמת בירור התשתית העובדתית והמשפטית שעומדת ביסוד החלטתך ואפשרותך לעסוק בנושא בעת הזו". בכך, למעשה, נוטלת היועצת את הסמכות המוקנית בחוק לממשלה בכללותה – ולא רק לראש הממשלה – לקבל החלטה על סיום כהונת ראש שב"כ.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
