תחקיר "הקרב" על ניר עוז: החייל הראשון הגיע אחרי שאחרון המחבלים עז

צה"ל הציג לתושבי ניר עוז את מסקנות התחקיר על "הקרב" שלא היה בקיבוץ. במשך שעות שיוועו תושבי הקיבוץ הקרוב לחאן יונס לעזרה, אבל היא לא הגיעה.

רק 40 דקות אחרי עזיבת המחבל האחרון את שטח הקיבוץ, הגיע הלוחם הראשון לישוב. יותר מרבע מתושבי הקיבוץ נרצחו ונחטפו, בהם גם עובדים זרים. 14 מהם עדיין בשבי חמאס. חלק מהחטיפות והרציחות לא נעשו על ידי מחבלים, אלא על ידי אזרחים עזתיים. מדובר בכישלון הכי גדול של צה"ל ב-7.10.

 מה קרה בקיבוץ ניר עוז בשמחת תורה?

קיבוץ ניר עוז נמצא מול חירבת אחזעה, פרבר של חאן יונס בדרום הרצועה. הכוח שהיה בגזרה באותה עת היה גדוד של חטיבת גולני באזור כיסופים ובמוצב פלוגתי בקיבוץ נירים מצפון.

בקיבוץ עצמו הייתה כיתת כוננות ובעת האירוע נכחו בקיבוץ שבעה מתשעת חבריה, בהם רבש״ץ הקיבוץ, ובנוסף אזרחים ספורים עם נשק אישי (אקדח).

שעה לפני מתקפת חמאס, בשעה 05:34, עלה בקשר סמג״ד כיסופים, מפקד הגזרה, והכוחות נערכו 'כוננות עם שחר' על פי הפקודות ובהתאם להערכת המצב הידועה נכון לזמן זה. בתדריך ניכר כי כלל כוחות הגזרה לחלוטין אינם היו מודעים למה שעתיד לבוא.

עוד באותו נושא

תחקיר השב"כ: כך נכשלנו במניעת טבח ה-7.10

19:29 | אריה יואלי

32

0

😀 👏

מאות מחבלים מול 9 חברי כיתת כוננות

בשעה 06:29 פתח חמאס במכת אש מפתיעה ורחבה בכל הגזרה. האש ריתקה את כוחות הגדוד במוצבים, ובמקביל עשרות כוחות אויב לאורך כל גזרת האוגדה פרצו את המכשול. דרך פרצות אלה חדרו מאות רבות של מחבלים על גבי רכבים, אופנועים ובאופן רגלי. בגזרת הגדוד פרצו המחבלים כ- 14 נתיבים ובגזרת הפלוגה – כשישה נתיבים.

בשעה 06:42 הוכרזה מלחמה בחטיבה הדרומית ע״י המח״ט.  רבש״ץ ניר עוז הקפיץ את כיתת הכוננות בשעה 06:43 , ובשעה 06:49 חדרו ראשוני המחבלים לשטח הקיבוץ דרך השער הצפוני, ולאחר מכן גם משער הכרם ומהשער הדרומי.

חילופי הירי הראשונים עם המחבלים היו בשעה 06:52 בצפון הקיבוץ; הרצח הראשון בתוך הקיבוץ התבצע כחמש דקות לאחר מכן, באזור שעה 06:57 .

ניצולי מסיבת הפסיידאק נטבחו בשער הקיבוץ

בשעה 06:55 הגיע לשער הקיבוץ רכב שנמלט ממסיבת 'פסיידאק' שהתקיימה בשטח הסמוך לקיבוץ. המחבלים ירו בשני נוסעי הרכב שניסו להגיע לקיבוץ על מנת למצוא בו מחסה. בהמשך הגיעו עוד שני רכבים, שנוסעיהם נרצחו על ידי המחבלים. בסך הכול נרצחו בכניסה לקיבוץ שישה אזרחים שהגיעו ממסיבת ה'פסיידאק'.

דקות ספורות לאחר ההקפצה, יצאו חלק מחברי כיתת הכוננות ואזרחים חמושים נוספים, שאינם נמנים עם חברי כיתת הכוננות, מבתיהם וניהלו במשך כשעתיים לחימה אל מול המחבלים.

בין השעות 07:00 ל- 08:00 נשלחו הודעות רבות ברשתות החברתיות בקיבוץ על זיהוי מחבלים ועל יריות במקומות שונים בקיבוץ. בנוסף התחילו גם להגיע הודעות על הרוגים.

האזרחים נחטפו ונטבחו הצבא לא הגיע

בשעה 07:28 נשלחה הודעה על שמיעת ירי מאזור מגורי העובדים הזרים, ובהמשך בוצע אירוע רצח באזור המגורים; בסך הכול נרצחו בקיבוץ 12 עובדים זרים מתאילנד ומטנזניה, וחמישה נחטפו.

בסביבות השעה 08:30 החלו החטיפות הראשונות בשכונה הסמוכה ל'שער הכרם'.

בין השעות 08:00-07:14 סרקה כיתת הכוננות את שכונת 'האליפסה' ובהמשך נלחמה באזור המרפאה. מאוחר יותר זוהה באזור אחד מחברי כיתת הכוננות שנפל בלחימה.

כיתת הכוננות נפגעה בקרב בשעה 09:00

בסביבות השעה 08:40 ניהלה כיתת הכוננות קרב באזור צומת 'הפחים', שבו נפגעו רוב חברי הכיתה. הקרב הסתיים סביב השעה 09:00 , ובכך למעשה הסתיימה הלחימה המאורגנת ביישוב. משלב זה ואילך התרחשו מספר אירועי לחימה בודדים על ידי תושבים חמושים בנשקם האישי. יש לציין כי חברי כיתת הכוננות היו בנחיתות מספרית משמעותית מאוד ולמרות זאת הם לא ויתרו, חתרו למגע, הרגו מחבלים ונלחמו זמן ממושך, עד שנפגעו.

מהשעה 09:00 לא הייתה הגנה על הקיבוץ ואל כוח המחבלים של חמאס שהגיע בגל הראשון הצטרפו מאות ערבים, חלקם הגדול אזרחים שהצטרפו למעשי רצח, חטיפה, שריפה וביזה בכל רחבי הקיבוץ.

מסוק הגיע לסייע ונפגע מאש המחבלים

בשעה 09:22 הגיע לראשונה מסוק קרב ותקף דרומית לציר המגיע מרצועת עזה לקיבוץ, שם זוהה ריכוז של עשרות רבות של מחבלים. הכניסה לקרב הייתה קשה. המסוק נדרש לבצע ירי בשטחנו והתפתח על כך דו שיח. בניסיונו לחצוץ בין המחבלים לבין הקיבוץ ובהיותו קרוב לקרקע מעל הקיבוץ, נפגע המסוק מירי מחבלים, נאלץ לעזוב, ובסופו של דבר נחת נחיתת חירום בחצרים.

בהמשך הלחימה היו עוד ארבע גיחות של מסוקי קרב, שביצעו ירי על הציר ופגעו במחבלים רבים. למרבה הצער, מאש זו נפגעו גם תושבי קיבוץ שנחטפו, ואחת מהם נהרגה.

בשעה 09:55 הגיע טנק לשער הקיבוץ הצפוני ודיווח בקשר כי ישנם מחבלים בכניסה. הטנק ירה שני פגזים לעבר המחבלים ודיווח כי חיסל אותם. בנוסף דיווח כי הוא מזהה בתוך הקיבוץ מחבלים נוספים. טנק זה, עם תחילת האירועים ירד להילחם עם מחבלים בגדר ונפגע.

אחד מאנשי הצוות שלו נפצע ופונה, ומפקד הטנק עצמו על אף שהיה פצוע ולמרות תקלות טכניות בטנק המשיך להילחם. בהמשך הטנק הושבת. . הטנק לא נכנס לשטח הקיבוץ. כ-10 דקות לאחר מכן דיווח מ״פ השריון כי הוא נע לגדר לחלץ נמ"ר שמחבלים מטפסים עליו. מפקד הטנק החליט להצטרף אליו. בהמשך הרגו הטנקים מחבלים רבים על הגדר ובסביבתה.

לפי התחקיר לאורך כל שעות המתקפה היו ניסיונות מצד חברי הקיבוץ באופן פרטי, ועל ידי ראש הצח״י מול המועצה האזורית ומול גורמים נוספים, לדווח על תמונת המצב בקיבוץ. בשלב זה, כמו גם בשעות הבאות, לא הצליחו במפקדות לגבש תמונת מצב ברורה של המתרחש בקיבוץ ניר עוז.

התושבים התבצרו בבתים

תושבי הקיבוץ מצאו עצמם שעות ארוכות נצורים בבתיהם, שומעים מבעד לדלתות הממ״ד את המחבלים זורעים הרס ובוזזים את הבתים. התושבים נאבקו על ידיות דלתות הממ"דים בכדי למנוע מהמחבלים להיכנס, לעיתים נכשלו ולעיתים נפגעו מירי דרך הדלת. היו מקרים שהמאבק הצליח והמחבלים לא נכנסו לממ״ד, ובמקרים שהצליחו המחבלים לחדור לממ״ד, ההמשך הקשה כלל לרוב רצח או חטיפה.

המחבל האחרון עזב ב-12:30

סביב השעה 12:30 , כשש שעות לאחר תחילת המתקפה, זוהה (בדיעבד) אחרון המחבלים בקיבוץ. בשעה 13:10 לערך הגיע לקיבוץ ניר עוז כוח ראשון של ימ"ס (יחידת המסתערבים של מג״ב). לאחריו הגיעו כוח 'אגוז' ושייטת 13 , ובהמשך גם סיירת מטכ״ל. הכוחות ביצעו סריקות ברחבי הקיבוץ, חילצו את התושבים מבתיהם ולא זיהו מחבלים במרחב. בשעות הערב הגיעו לקיבוץ כוחות צה"ל נוספים, שהצטרפו למאמצי סריקת הקיבוץ וחילוץ התושבים.

למה לקח לצה"ל כל כך הרבה זמן להגיע?

לפי התחקיר, צה"ל לא הגיע לניר עוז מכמה סיבות: המתקפה על ניר עוז נחלקה בין שני סוגי כוחות. אחד היה כוח מאורגן המורכב מכוח מיוחד של חמאס (נוח׳בה), והכוח השני היה בנוי מכוחות אויב שלא היו משויכים ברובם לארגוני טרור, והתארגנו הן בעידוד ובהנחיה של ההנהגה והן באופן ספונטני לבצע רצח, חטיפות, הרס וביזה.

לניר עוז, מסיבות שעדיין אינן ברורות, הגיעו ארבע מחלקות נוח׳בה במקום מחלקה אחת. כוחות אלו התאפיינו בציוד ובאמצעי לחימה רבים, פיקוד ושליטה (פו"ש) בקשר והנחיות מסודרות. את ניר עוז תקפו כוחות מאורגנים של כ-100-130 מחבלים.

בהמשך הגיעו עוד מאות תושבי חרבת אחזעה, אזרחים תומכי חמאס שדורבנו בקריאה של מוחמד דף לפשוט על ישראל, כשהם בטוחים שהעוטף נכבש ואין סכנה מצד הצבא. בסך הכל חדרו לישוב  בין 300 ל-350 תושבי עזה, מחבלים ואזרחים.

מדוע לא הצליחו כוחות הגדוד לבלום את האויב?

הקונספציה: כוחות צה"ל על הגדר הופתעו כמו כל הצבא מכמות החודרים לישראל. הם נערכו לשתי פשיטות במקרה קיצון ולא למאות ואלפי מחבלים לאורך כל הגזר.  בפועל, כבר בין 06:30 ל-06:42 נדרשו כוחות הגדוד להתמודד עם כ- 14 צירי חדירה לרוחב הגזרה, שבהם נעו מאות מחבלים חמושים ורכובים ברובם. מייד עם חדירת המחבלים לשטח ישראל החלו קרבות בינם לבין לוחמי הגדוד.

לא ניתנה שום התרעה ושום חידוד למתקפה אפשרית של חמאס.

המפקדים נפגעו בתחילת הקרבות:  כבר בתחילת הלחימה נפגעו רבים מהמפקדים בדרגות שונות בגזרה, ושרשרת הפו״ש (פיקוד ושליטה). הסמ"פ נפל ליד מוצב 'בית לבן' כבר בסביבות 07:00; מ״מ השריון אשר יצא עם צוות הקרב המחלקתי למכשול נפגע על הגדר ונחטף; והמ״מים של הפלוגה נלכדו בחדר האוכל במחנה מו״פ וניהלו לחימה מול כוח חמאס. ניתן לומר שכבר בשעה הראשונה למתקפה קרס הפו"ש בפלוגה והכוחות נלחמו לבדם.

חוסר יכולת לקיים הערכת מצב מסודרת: כוחות הגדוד נלחמו בכל הגזרה, ובכלל זה על הגדר ועל המוצבים שלהם עצמם, ולא הצליחו לקיים הערכת מצב מסודרת. אין שום תיעוד לשיח של גורמי הגדוד או הפלוגה עם גורם כלשהו בניר עוז, להבנת תמונת המצב של המתרחש שם. היות שבפלוגה ובגדוד לא הבינו את תמונת המצב בניר עוז, הם לא דיווחו על כך לחטיבה.

עם זאת, צוות התחקיר ציין כי הלוחמים נלחמו בעוז בכל המרחב, ולא עצרו את לחימתם על אף קריסת שרשרת הפיקוד, ולעיתים המשיכו להילחם גם כשהיו פצועים וגם כשחסרו להם אנשי צוות. לגדוד היו נפגעים רבים ב- 7 באוקטובר; הם הגנו על יישובים רבים אך לא הצליחו להגיע לכולם, גם לא לניר עוז.

מסקנת התחקיר היא שלו הייתה ניתנת התרעה לגדוד, אפילו קצרה ביותר, אין ספק כי היה אפשר לצמצם את הנזק; הן מבחינת יצירת תודעה מקדימה שמדובר במלחמה והן מבחינת היערכות הכוחות בעמדות וביישובים.

שגיאה של צוות השיריון

) מסקנת התחקיר היא כי הירידה לגדר של צוות הקרב המשוריין הייתה שגיאה; נכון היה – במתקפה כה רחבה – להגן על היישובים ולא לרדת לגדר. יש לציין כי הירידה המהירה לגדר להשמדת מחבלים בפשיטה הייתה הרעיון המסדר באוגדה ובחטיבה, אלו היו הפקודות, ועל כך הכוחות התאמנו. עם זאת, במצב חירום ובעיקר כאשר תמונת המצב אינה ברורה יש לדבוק במשימת היסוד – הגנה על היישובים והתושבים .

כיתת הכוננות לחמה בגבורה והפגינה תושייה עד שנפגעה לבסוף .יש לציין כי כיתת הכוננות הייתה מאוישת מתחת לתקן שנקבע לה. עם זאת, בתרחיש זה, ללא סיוע של כוחות הצבא, לא היה סיכוי גם לכיתת כוננות גדולה יותר לעמוד מול כמות אויב כה רבה.

המסקנות לעתיד בעקבות הכישלון בניר עוז

צוות התחקיר ציין כי הכשל של הצבא בכך שלא הגיע לניר עוז אינו כשל טקטי או ערכי  -הכשל הוא מערכתי. כלומר, הכוחות לא נכשלו בניווט אל הקיבוץ וגם לא השתהו מתוך פחד וגם לא בחרו שלא להילחם; הכשל באירוע זה היה שהמפקדות לא הבינו שבניר עוז המצב קשה במיוחד, ושנעשים בו מעשי טבח וחטיפות בממדים עצומים, ולכן לא תעדפו באופן מיוחד שליחת כוח לניר עוז על חשבון מקומות אחרים.

עיקרי הלקחים:

הקמת מוצב מערבית לניר עוז שיגן על הקיבוץ ויחצוץ בינו לבין האויב. הדבר נחוץ מאוד בשל קרבת הקיבוץ לח'רבת אחזאעה.

חיזוק היישוב בנושאי נשק: זהו לקח מערכתי לכל יישובי העוטף; המלצת הצוות היא לחמש כ-20% מהתושבים ולא פחות מ-50 אוחזי נשק שיוכלו להגן על היישוב בשעת חירום עד להגעת כוחות הצבא.

המלצות נוספות עוסקות ביכולת לגבש תמונת מצב בשעת חירום ותחת קריסת הפו״ש, מוכנות הכוחות ונהלים מבצעיים במעבר בין שגרת בט״ש למלחמה, לקחים הנוגעים לשיטות וליכולות האיסוף בגבולות ונושאים טקטיים נוספים.