שר החוץ גדעון סער פרסם היום מסר אישי בעקבות ההסכם ההיסטורי לאיחוד מפלגתו "הימין הממלכתי" עם תנועת הליכוד בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו.
"ה-7 באוקטובר והאירועים ההיסטוריים שבאו בעקבותיו היו אמורים לשנות מקצה לקצה את המערכת הפוליטית, סדרי העדיפויות והאסטרטגיה הפוליטית של נבחרי הציבור והמפלגות שלנו. לא כולם הבינו זאת. אך זה מה שאני עשיתי," כתב סער.
השר, שבעבר היה מהמבקרים החריפים של נתניהו ואף התמודד נגדו על ראשות הממשלה, הדגיש כי "ההבדלים בינינו, בראייה היסטורית, יראו כניואנסים חסרי חשיבות מול כוונות ההשמדה של אויבינו ונוכח האתגרים הכבירים שלפנינו."
על פי ההסכם שנחתם בין שתי המפלגות, הליכוד והימין הממלכתי יתמודדו ברשימה משותפת בבחירות הבאות. במסגרת ההסכם, כל חברי סיעת הימין הממלכתי יהפכו לחלק מסיעת הליכוד, וסער יקבל את הזכות לבחור את המועמד המשוריין הראשון ברשימה, שלא יהיה נמוך מהמקום ה-15.
כמו כן, תבוטל החלטת מזכירות הליכוד מאוגוסט 2021 שהתייחסה לחברי הכנסת של "תקווה חדשה", ו-2,400 מתפקדי הימין הממלכתי יוכלו להתפקד לליכוד באופן מיידי. סער יוכל למנות 100 חברים למרכז הליכוד, וחברי הכנסת מטעם הימין הממלכתי יכהנו כחברי מזכירות הליכוד.
"לכן, הצטרפתי לממשלה. לכן, גם קיבלתי את ההחלטה המכרעת: לחזור לבית שהיה ביתי במשך רוב חיי הבוגרים ודרכי הציבורית: תנועת הליכוד," הסביר סער, שכיהן בעבר בתפקידים בכירים בליכוד ובממשלה לפני שפרש מהמפלגה.
בסיום דבריו, הודה סער לראש הממשלה: "אני מודה לראש הממשלה ויו״ר הליכוד בנימין נתניהו שהתעלה על משקעי העבר, כפי שעשיתי גם אני, ופעל להצטרפותי לממשלה ולאיחוד הכוחות."
את המסר חתם בציטוט מנחם בגין: "ואם יש כמה יפי נפש שהחלו לעקם את האף שלהם – יהיה להם אף עקום."
תגובות
גדעון סער מי אחראי על כך שהוקמה בינואר 2023 ממשלה ימין מלא בראשות בנימין נתניהו ובשותפות בצלאל סמוטריץ ובן גביר המשיכו לאשר העברת כספים מקטאר לחמאס מידי חודש חודשו עד פרוץ המלחמה. מי אחראי על העברת חומרי גלם להתעצמות החמאס דרך כרם שלום. בנימין נתניהו ושותפיו לא אחראים על שום דבר כי הם לא טועים. "אם ידעתם ולא עשיתם כלום – זה חמור מאוד, אבל אם לא ידעתם ולא עשיתם כלום – זה הרבה יותר חמור." בגין אמר את הדברים בשיחה עם גולדה מאיר לאחר המלחמה, כדי להדגיש את חמורות המחדל שנגרם כתוצאה מההכנה הלא מספקת למלחמה. הוא רצה להצביע על כך שאם ההנהגה לא ידעה על הסכנה, היא הייתה צריכה לפעול ולבדוק את המצב, ואם ידעו ולא עשו כלום – זה חמור פי כמה.