בצל התחקירים הנוקבים של ה-7.10 הרמטכ"ל הנכנס הכניס רוח חדשה לערכי הצבא ודיבר בטקס מעמד הענקת הדרגות על המחויבות של צה"ל לערכי הניצחון ומתח ביקורת על התנהלות המטכ"ל לפני הטבח.
בפתח דבריו פנה רא"ל זמיר למשרתי צה"ל בסדיר, קבע ומילואים: "על כתפיכם מוטל עיקר המשא. אתם הינכם ראש החץ הציוני ומגיני העם היהודי. אחיי הלוחמים, אתם בגבורתכם ובהקרבתכם הייתם ועודכם הכוח שמחולל את השינוי עבור צה"ל והחברה הישראלית. נפעל ביתר שאת לחזק אתכם. צה"ל כולו יעבוד למענכם. כולנו ביחד רתומים למשימה אחת, משולבת וקדושה–הגנת המדינה, הניצחון בקרב וההכרעה במערכה".
אני מקבל היום את הפיקוד על צה"ל בחרדת קודש ובענווה. אני מודע לאחריות הכבדה המוטלת עליי. המשמרת הזו אינה ככל המשמרות. זהו רגע מבחן היסטורי. בבוקר השבעה באוקטובר כשל צה"ל במשימתו. הגבול נפרץ. אויבינו חדרו לתוך יישובינו, טבחו בטפנו, בילדינו, בנשינו ובאחינו. מתוך השבר קם עם ישראל והוכיח שוב את עוצמתו ואחדותו ברגעי מבחן. אזרחים ולוחמים, חתרו למגע, הסתערו ונלחמו כבודדים וכיחידות קטנות, ואף שילמו בחייהם.
הם הוכיחו לנו כי אחים אנחנו. צה"ל הגיע להישגים מרשימים בשדה הקרב. ניצחנו בקרבות בעזה ובלבנון, תקפנו בתימן ובאיראן. ארגון הטרור הרצחני, חמאס, חטף אמנם מכה קשה, אך עדיין לא הוכרע. המשימה טרם הושלמה".
"לא ימוש מעינינו זכר בנינו ובנותינו, היפים והיפות, טהורי הלב, כשהם נסים על נפשם ממסיבה בשדה לא חרוש, ניצודים על ידי חיות טרף. נחקוק בליבנו משפחות שלמות, את מבטי האימה של הילדים והוריהם, נשחטים ונשרפים–בניר עוז, בבארי, בכפר עזה ובנחל עוז, בנתיב העשרה, בשדרות ובאופקים".
"לעולם לא נשכח את הזעקות, המשוועות לעזרה מול הרוע השטני וחסר הרחמים של המרצחים. לא נסלח ולא נשכח. זוהי מלחמת קיום! נמשיך במערכה להחזרת חטופינו ולהכרעה. המשימה, שמוטלת עליי מהיום, היא ברורה: להוביל את צה"ל לניצחון; ככתוב בספר תהילים, "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם". בשיתוף פעולה עם כל זרועות הביטחון, נכה בעוצמה אדירה בכל מי שינסה לפגוע במדינת ישראל ואזרחיה".
"נפעל להרחיב את השתלבותן של כלל האוכלוסיות לשורות כל יחידות הצבא"
כשברקע הוויכוחים על חוק הגיוס, זמיר התייחס לחשיבות השירות של כלל מרכיבי האוכלוסייה של מדינת ישראל: צה"ל הוא הצבא הטוב בעולם, מכיוון שמשרתים בשורותיו החיילים והחיילות, המפקדים והמפקדות הטובים בעולם – בסדיר, בקבע ובמילואים. האנשים הם סודו הגלוי, מקור עוצמתו של צה"ל. הם מצוידים ברוח, באמונה ובנחישות שאין להם תחליף. בהגדרתו הראשונית, ששרירה וקיימת עד היום, צה"ל הוא צבא העם, וממנו הוא שואב את כוחו. צה"ל מבטיח את קיומה ועתידה של מדינת ישראל".
לדבריו: "מול איומים חיצוניים חובה עלינו ללכד את השורות. עוצמתו של צה"ל היא באחדותו, בערכיו, בהרכב המגוון שלו, ובחלוקת השוויון בנטל. לכן, נפעל להרחיב את השתלבותן של כלל האוכלוסיות לשורות כל יחידות הצבא. משימת ההגנה על המדינה חייבת להתחלק בצורה שוויונית. בל נשכח כי העם היהודי הוא עם הספר, עם התורה אך גם עם המעשה. אני קורא לכל חלקי החברה הישראלית להשתתף במצוות ההגנה על המולדת. זוהי אחריות משותפת".
זמיר שלפני כניסתו לתפקידו כרמטכ"ל הוביל את משרד הביטחון דיבר על חשיבות הגדלת התקציב לצה"ל: "גם כיום שבה וחוזרת השאלה: הלנצח נחיה על חרבנו? מדינת ישראל ניצבת בפני איום קיומי, תמידי, בסיסי. כאשר אנו מוקפים באויבים אכזריים, ברוטליים ורצחניים, השואפים להשמידנו, חובה עלינו להמשיך לחזק ולבצר את קיר הברזל. לשם כך, עלינו להמשיך לחזק את צה"ל. על צה"ל להיות ערוך למגוון תרחישים, גם למורכבים ביותר, ובכלל זאת מלחמת התשה רב – זירתית בחזית ובעומק, שבה אנו מצויים מאז ה-7 באוקטובר.
על תקציב הביטחון לגדול, על סדר הכוחות לגדול באופן מהיר ואחראי. אסור לנו לחיות על הקצה, ויש לשמר שולי בטחון רחבים ליום פקודה".
"אסור לשבור שמירה! זה נכון לחייל וזה נכון למטכ"ל"
הרמטכ"ל הנכנס דיבר על השבת האמון לצה"ל אחרי מחדל ה-7.10: "מדינת ישראל תמשיך להיות דמוקרטית ומשגשגת, אך גם מדינת מבצר בסביבה עוינת. עלינו לחתור להסרת איומים קיומיים וקטלניים בעודם באיבם. עלינו לשמר רמות מוכנות ודריכות גבוהות בכל דרג ובכל זמן. אסור לשבור שמירה! זה נכון לחייל וזה נכון למטכ"ל.
אני רואה בהשבת אמון הציבור בצה"ל משימה מחייבת. צה"ל ימשיך לתחקר את עצמו באומץ ולעומק. נלמד, נפיק לקחים ונצמח. אחיי לנשק, אזרחי ישראל, ימים קשים עוד לפנינו, אך אני סמוך ובטוח, כי בסופם יבואו ימים טובים יותר. נדרשים מאיתנו התגייסות, הקרבה, אורך רוח, התמדה ותקווה. עם ישראל חזק "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא".
בסיום דבריו פנה לרמטכ"ל היוצא רב-אלוף הרצי הלוי ולמשפחתו: "אני מבקש להודות לכם על עשרות שנים של שירות למען מדינת ישראל. הרצי, רק מי שבחר בשירותת ובעני, הכרוך בפיקוד ומנהיגות קרבית, מבין את האחריות הכבדה המוטלת עלינו. אנחנו מנווטים על קו רכס דק, שמצידו האחד פעורה תהום ומצידו השני מתנשאת פסגה. החלטה אחת גורלית מפרידה בין נפילה לתהום עמוקה ובין ההגעה לפסגה. ארבעה עשורים צעדת על קו הרכס, הובלת מבצעים וקרבות".
לדבריו: "צה"ל בפיקודך התאושש לאחר המחדל והובלת אותו להישגים במערכה הכבדה. בשם צה"ל אני מודה לך הרמטכ"ל ה- 23 על שירות מסור ועל תרומתך לצה"ל ולביטחון המדינה. למשפחתי היקרה-אשתי אורנה וילדיי, אורי, רוני ואיתי–אני יודע שכמו תמיד אתם איתי באהבה גדולה ובתמיכה איתנה בשליחות המשותפת.
לאימי היקרה, את ואבא ז"ל גידלתם אותי באהבה רבה. אני אוהב אותך מאוד. כבוגר הפנימיה הצבאית מלווה אותי הסיסמה, שעליה חונכתי: בהשקט ובבטחה, לפיכך נצניע לכת, מעשינו ידברו. חיילי צה"ל ומפקדיו, אני מצדיע לדגל ויוצא למשימת חיי, משימת חיינו. "ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
