השבעה באוקטובר תפס את צה"ל בשיא כשלונו, כחלק מהצגת התחקירים שפורסמו היום, בצבא מפרסמים גם את הפעילות בשעות הראשונות מאז פלש ארגון הטרור לתוך ישראל. מוקד התחקיר המוצג לפניכם כעת, מתייחס לאופן הפעולה של צה״ל עם פתיחת המלחמה ועד להשלמת הבלימה על המתקפה בשטח ישראל.

כאמור, חמאס פתחה במתקפת פתע רחבה ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 06:29. אוגדת עזה הוכרעה למשך מספר שעות, בהן קיים האויב מסע הרג, חטף אזרחים וחיילים וזרע הרס נרחב ביישובי הנגב המערבי. עיקר פעולת האויב במתקפה היה במהלך שש השעות הראשונות, אך גם לאחריהן נמשכה המתקפה הרצחנית. בזמן זה השיג האויב שליטה מבצעית בחלק ניכר מהיישובים ובצירי הגישה המרכזיים בנגב המערבי

עד לשעות הערב, בעקבות הרווית השטח בכוחות, הצבת מפקדים בכירים בזירות הלחימה ומאמץ לחימה עצים של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, הושגה שליטה מבצעית מלאה במרבית המקומות. מאמץ טיהורהשטח נמשך עוד מספר ימים.

בצה"ל מציינים כי כישלון ההגנה טומן בתוכו שלושה מרכיבים: הפתעה בהיעדר התרעה מודיעינית, ריבוי התקפות אויב בכוחותרבים, ומיעוט סד״כ ויכולות זמינות של כוחותינו ביחס להתקפת האויב. היה בכוחו של שינוי פרמטר אחדמתוך המשולש כדי להפחית את הרסניות התוצאות.

עוד צוין כי ההפתעה הייתה הפתעה בסיסית, כך שהופתעו מעצם ההתקפה, כמות המחבלים והמוקדים, ניידות המחבלים והאכזריות שתוכננה ואומנה מראש.

מצב הכניסה ללחימה

כוחות צה״ל שהיו פרוסים במרחב הוכנסו לתעסוקה מבצעית בגזרה על פי הפקודות, באופן יסודי ואיכותי. בבוקר ה-7באוקטובר, הכוחות היו במצב שגרה, לצד דריכות כללית על רקע ההתרחשויות שזוהו בלילה.כך, ביצעו כוננות עם שחר על פי הנהלים בשגרה, וללא שינויי היערכות. הסד״כ והיכולות לא עובו, למעט מספר כלי טיס ושיט–באופן שתאם את הערכות המצב שהתקיימו בלילה.

התקפת חמאס

ארגון הטרור חמאס החל במימוש התקפת פתע משולבת–אש, יבשה, ים ואוויר–בשעה 6:29 תוך מאמץהנדסי לפריצת המכשול לרוחב הגזרה ונטרול אמצעי האיסוף והאש במרחב, ולצד ריתוק כוחות צה״ל למחנות ומוצבים באמצעות הכוונת אש מסיבית לעברם.

בשעה 06:37 הוכרזה באוגדת עזה פקודת ׳פרש פלשת׳, המתייחסת לאירוע מתוחם של התקפה במוקד אחדאו מעטים לשטחנו ומקנה סמכויות הפעלת כוח והקצאת כוחות תגבור שהוגדרו בפקודה למול התרחישהמתוחם.

ההתקפה הקרקעית של חמאס חולקה לשלושה גלים

גל ראשון החל בין השעות  6:29 ל-7:00 בבוקר הכלל יותר מאלף מחבלי נח׳בה שחדרו תחת מעטה האש לרוחב הגזרה, ובמקביל לשימוש בממד האווירי והימי. המחבלים פעלו בהתאם לתוכנית סדורה, מבוססת מודיעין ועםציוד לחימה רב ומותאם.

לאחר מכן החל גל שני בין השעות 7:00 – 9:00 הכלל כ-2000 מחבלי חמאס נוספים, שעיבו את היקף כוחות האויב הלוחמיםביישובים, במחנות ובצירים. גל שלישי, שהתאפיין בהצטרפות מאות מחבלים מיתר ארגוני הטרור, לצד אלפים בודדים של מחבליםללא שיוך ארגוני שהצטרפו באופן לא סדור ומימשו פעולותבזיזה ופח״ע.

בצה"ל מציינים כי בסך הכל במתקפה חדרו לשטח הארץ כ-5000 מחבלים. עם פתיחת המתקפה, הכוחות הפרוסים בגזרה החלו בלחימה והגנו על הגבול, על היישובים ועל המחנות. לצד זאת,היו מקרים בהם אש האויב ריתקה את הכוחות למרחבים המוגנים באופן שאיתגר את יכולות הלחימה.

במגע בין אויב לבין כוחותינו במרחב המכשול נבלמו ושובשו מספר התקפות אויב. אולם, על רקע היקף החדירותהנרחב ועוצמתן ביחס להיקף הסד״כ ויכולות צה״ל במרחב–הגבול נפרץ בעשרות נקודות בתוך זמן קצר.

עיקר אירועי החטיפות בוצעו עד השעה 12:00 בקירוב, כאשר בזמן זה מרבית המחבלים שחדרו לשטח ישראל החלו לסגת לשטח הרצועה או נהרגו בקרבות. הלחימה בחלק מהיישוביים נמשכה עד לשעות הערב,תוך התבצרות והסתתרות מחבלים בשטח ישראל גם בימים שלאחר מכן. השליטה במרחב הגבול הושגה בלילההראשון לפרוץ המלחמה.

קריסת מערך ההגנה ואתגר הפיקוד והשליטה

המתקפה הרחבה של חמאס לכל רוחב גזרת אוגדת עזה, ולרבות למפקדות האוגדה וכוחותיה, הביאה לקריסת האוגדהלמספר שעותולפגיעה ממשית ביכולתה לממש את משימתה להגן על המרחב. הדבר הביאלפער משמעותיביכולת גיבושתמונת המצב באופן שהשפיע גם על ההחלטות שהתקבלו בפיקוד הדרוםובמטכ״ל.

שרשרת הפו״ש בחטיבה הדרומית נפגעה באופן מהותי שאיתגר עוד יותר את גיבוש תמונת המצב ביחסלאירועי הלחימה במרחב ואת המענה המבצעי שניתן להם.

מאמץ צבירת הכוח

זמן קצר לאחר תחילת מתקפת הפתע הוכרז בצה״ל על מצב מלחמה והחל מאמץ הצפת השטח בסד"כ–בהתבסס על הכוננויות, הסד״כ הסדיר והמילואים, כוחות הכוננות עמדו בזמני הכוננות שהוגדרה. הכוחות נשלחו לחזית עזה כזירה ראשית, ולצד עיבוי ההגנה במקביל בזירה הצפונית מתוך חשש להצטרפות חזבאללה למלחמה ואף בתיאום צירי.

לצד שליחת הכוחות, יוזמות מקומיות רבות הביאו ליציאת כוחות ומפקדים לשטח עוד טרם קבלת פקודהלכך. חלק מהכוחות נשלחו בהתבסס על אמצעים סדורים (הובלות), ורבים הגיעו בכוחות עצמם למרחביהלחימה, שלא בהכרח תחת מסגרת אורגנית.

הכוחות שנשלחו למרחב הלחימה חוו אתגרים בהגעה לגזרה, לאור מארבי אויב על הצירים וירי נק״ל ונ״ט.לצד זאת, פער משמעותי בגיבוש תמונת המצב ביחס לעשרות זירות הלחימה השונות השפיע על הקצאתהכוחות למשימות.

הכוחות שנשלחו למרחב הלחימה חוו אתגרים בהגעה לגזרה, לאור מארבי אויב על הצירים וירי נק״ל ונ״ט.לצד זאת, פער משמעותי בגיבוש תמונת המצב ביחס לעשרות זירות הלחימה השונות השפיע על הקצאתהכוחות למשימות.

הכוחות הלוחמים, ביבשה באוויר ובים, חוו בשלביה הראשונים של הלחימה אתגרים חסרי תקדים,ובמוקדם צורך בהפעלת כוח אגרסיבי בשטח מדינת ישראל, במרחב אזרחי, שלא על בסיס מודיעין סדורובמקרים רבים ללא מסגרת פו״ש ברורה. בכלל זאת, הכוחות חוו דילמות מבצעיות קשות, לרבות בהקשריהתנהלות למול חטיפה והחזקת בני ערובה

הכוח האווירי

מהתחקיר עלה כי חיל האוויר עמד בכל הכונניות שהוגדרו, ואף מעבר לכך, למעט שני אירועי חריגה מהכוננות שנבעו מירי התמ"ס הנרחב על בסיסי חיל האוויר. לצד זאת, כוננויות השגרה לא תאמו הערכות למתקפה רחבה בהפתעה.

האתגר המרכזי בהפעלת הכוח האווירי היה להבין את תמונת המצב, המיקוד שצריך להיות בהערכת מצב למול האפשרות של מתקפה רב זירתית. על פי התחקיר היה קושי רב להבדיל בין כוחותינו,אזרחים ומחבלים. ב09:30 יוצאת הנחיה לתקוף במרחב הגדר.

ג.שותפות בלחימה קרקעית: לכוחות האוויר היה קושי משמעותיבהבחנה בין מחבלים לאזרחים, ובחלק מהמקרים יוזמות מטעם כוחות היבשה והאוויר הביאו להפעלת כוח מאולתרת בניסיון לשבש את התקפתהאויב.

ד.תקיפת מטרות הקרב: חיל האוויר מימש את תוכניות ההתקפה בהתאם לפקודות שניתנו, ובתוך כך תקףבתוך שעות בודדות חמ"לים מרכזיים של חמאס, מטרות הקשורות לפשיטה קרקעית בטווח התת קרקעיומטרות שיבוש במרחב הגדר. גם בדיעבד, קיים קושי בהערכת ההישג מתקיפת סוגי המטרות השונים, ולאברור האם ניתן היה לממש מאמץ תקיפה בעל אפקטיביות רבה יותר במציאות ששררה.

הכוח הימי

פעילות חיל הים בשבעה באוקטובר התמקדה בסיכול המחבלים אשר פשטו דרך הים למדינת ישראל, לחימת שייטת 13 ביישובים השונים וכן פריסת הגנה על הנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל.

בקרב ההגנה, כוחות חיל הים פעלו בחתירה למגע לסיכול החדירה ופגעו בחלק גדול מהמחבלים של ארגון הטרור חמאס אשר לקחו חלק בחדירה דרך הים. במסגרת הקרב, הכוחות בים לקחו חלק בקרב שהתקיים בחוף זיקים תוך הפעלת אש מהים והכוונת כוחות היבשה.

פעולות נוספות במימד האזרחי

לאחר השגת השליטה המבצעית במרחב הלחימה החל פינוי האזרחים מהיישובים, באופן מדורג ולעיתיםאף תחת אש בשל המשך התבצרותם והסתתרותם של מחבלים ביישובים. הלחימה במרחב האזרחי הבליטה את חשיבות הקשר הרציף בין כוחות צה"ל וכיתות הכוננות, כמו גם את חשיבותם של אלו האחרונים כמענה הגנתי מהיר ליישובים.

לצד זאת, הלחימה והפער בתמונת המצבמדגישים את הצורך במערכות מאפשרות לקיום שיחבין המרחב הצבאי לזה האזרחי.

ג.במהלך הלחימה בשטח האזרחי התקיימו אירועים במסגרתם כוחות לוחמים שנפגעו בקרב פונו לפניהאזרחים, על רקע קיומם של המנגנונים הצבאיים בנושא, התרגולות המוכרות והיעדר התקשורת ותמונת המצב למול האזרחים. אירועים אלו ממחישים את ההכרח בשיפור המענה שניתן לאוכלוסייה האזרחיתבמסגרת אירועי לחימה בשטחנו.

תחקירי הקרבות

א.צה"ל קיים 41 תחקירי קרבות מעמיקים למוקדי לחימה, יישובים ובסיסים. לצד המובחנות והעומק הקיימים בכל קרב לכשעצמו, ישנו מכנה משותף של תובנות, מסקנות ולקחים מערכתיים, אופרטיבייםוטקטיים, כמו גם כאלו הקשורים לבניין הכוח.

ב.תחקירי הקרבות מהווים בסיס עובדתי ללמידה להמשך, ומספקים עדות לגבורת האזרחים והלוחמיםויוצגו בנפרד.

מסקנות

בצה"ל מסכמים את התחקיר ומציינים כי בשבעה באוקטובר צה"ל כשל בהגנה על אזרחי ישראל. הצבא לא היה מוכן למתקפה רחבה בהפתעה. גבורתה אזרחים, אנשי כיתותהכוננות, כוחות הביטחון וכוחות צה"ל מנעה אסון כבד עוד יותר.

ב–7 באוקטובר נמצא צה"ל, בכל הרמות, עם תוכניות ופקודות שתאמו להערכת המצב באותה העת, אך נמצאו לא מספקות לתרחיש שהתממש בפועל. אירועים קשים מעין אלו לא תורגלו–גם בתרגילים המורכבים ביותר שהתקיימו. האוגדה הוכרעה למשך מספר שעות. זוהי תובנה שלא הובנה בזמן אמת, ובגינה התפתח פער משמעותיבמודעות המטה הכללי ופיקוד הדרום ביחס לחומרת המצב.

צה"ל כשל בבניית תמונת מצב מבצעית, לפיכך הפער בהערכת המצב היווה אתגר מרכזי לאורך מאמץהבלימה, והפתרונות שהוצבו למולו, בדגש על הצפת הכוחות והגדרת פיקוד בכיר למרחבי הלחימה, לאהביאו למענה מספק. פער זה הביא, בין היתר, לאתגרים בהקצאת הכוחות והאש.

ככלל, צה"ל על יחידותיו השונות עמד בכוננויות שהגדיר לעצמו בפקודות–לרבות כוחות התגבור והפעלת האש. מנגד, כוננויות אלו לא היו מספקות בזמנים, בהיקפים וביכולות–אל מול התרחיש שהתממש.

ו.גורמים רבים במרחב, בהם אזרחים אמיצים, אנשי כוחות הביטחון וחיילי ומפקדי צה"ל, פעלו בעוזובגבורה וניהלו קרבות עיקשים מול האויב. ואולם, היפוך המצב ערך זמן יקר–במסגרתו נרצחו ונחטפו מאות רבות של אנשים ונפלו בקרב מאות לוחמים.

לקחי המחדל

תפיסת הביטחון: אסור לאפשר התפתחות של איום סמוך לגבול. בבחירה שבין העדפת השקט לבין הסרתהאיום–יש לתעדף את הסרת האיום. לא נכון "לנהל סכסוך" מול אויב שתכליתו השמדתך.

מתקפה רחבה בהפתעה: צה"ל צריך להיות מוכן למתקפה רחבה בהפתעה (תוכנית ומוכנות) בראייה רבזירתית. בחינה של הקמת תא הרתעה מטכ"לי שעושה בדיקה של ההתרעה כל הזמן. כמו כן, הקמת תאתא תמונת מצב מטכ"לי שיפתח באירועים מסוג זה ויתמחה ביצירת תמונת מצב. תגבור סד"כ וניידותלאירועים.

גודל צה"ל ויכולותיו: צה"ל צריך לגדול בסד"כ, משאבים ואמצעים. נדרש להגדיל את הסד"כ בגבולות,לרבות יכולות האש היבשתית, אש אווירית ואיסוף.

ארגון ההערכות והשליטה המטכ"לית: מוכנות ותוכנית רב זירתית ותוכניות מתקפה הכרעתיות. זאת לצד המלצה לפתוח ולחזק מחלקת בקרה מטכ"לית (בדגש תפיסות, מודיעין ואופרטיבי,)תא התרעה ותאתמונת מצב מטכ"ליים.

הגנת יישובים: העברת תחום האימונים ובניין הכוח לפיקוד העורף, ביניהם אימוני כיתות הכוננות, רכבי בטחון,שיפורים טכנולוגיים, הכשרות ועוד.

חיזוק יסודות הלחימה ואימונים לקרב הגנה.

גבולות: הגנה התקפית, מכשול וסד"כ, מוצבים והגדלת האש היבשתית, הימית והאווירית ביכולותוכוננויות.

למידה מבצעית וערכיתמלחימה מורכבת, בתווך אזרחי בפנים הארץ, חטיפות אזרחים וחיילים, ילדים,נשים וגברים ולחימה ממושכת ועצימה.

ערכים בלחימה: שימור הערכים שבאו לידי ביטוי בלחימה:גבורה ועוז רוח, חתירה למגע, מפקדים בראש,פיקוד משימה, התגייסות לאומית, התעשתות והתאוששות.

בצה"ל מציינים כי כי חלק גדול מהלקחים כבר בוצע והוכנס לתוכניות העבודה של הצבא.