כשנה וארבעה חודשים מאז המתקפה של השבעה באוקטובר, בצה"ל מציגים היום את ארבעת התחקירים המטכ"ליים שבוצעו לחקר המחדל הגדול. בחלק זה נתייחס לפערים המודעיניים שהתגלו לאורך השנים לפני הפלישה של ארגון הטרור לתוך ישראל.

התחקיר מעלה כי הכישלון המודיעיני שנחשף עם פרוץ המלחמה, רחב יותר מכישלון ההתרעה בבוקר 7 באוקטובר והוא משקף כישלון מודיעיני, איסופי ומחקרי, רב דרגי ובין ארגוני בידיעה ובהבנת האסטרטגיה ויעדי העל של חמאס, יכולותיה ותוכניותיה האופרטיביות לאורך שנים.

במובנים רבים הסתבר כי פערי ההבנה כפי שנחשפו מאז 7 באוקטובר, אף חורגים מהבנת חמאס ורצועת עזה וקשורים בהבנת "הציר" בכלל וראייתו את ישראל. על כן התחקיר מעלה כי הכישלון המודיעיני הוא תוצאה של בעיות עמוקות , יסודיות ומערכתיות הנמצאות בליבת השיטה המודיעינית, המקצוע והתרבות הארגונית שהתפתחו לאורך שנים.

התחקיר מסמן בבסיס הכישלון שלושה כשלים מרכזיים:

א.פער גדול ומתמשך בין ההבנות שהתגבשו במערכי המודיעין לגבי חמאס לבין המציאות-פער שהלךוהתרחב, לאורך מספר שנים, בין האופן שבו אמ"ן הבין, העריך ותיאר את אסטרטגיית חמאס, ממשיות יעדי העל שלה, הרעיון המערכתי שלה, תכניותיה ויכולותיה הצבאיות, לבין המציאות, כפי שזו התבררהבפועל מאז פרוץ המתקפה.

ב. כישלון ההתרעה מפני מתקפת הפתע של חמאס בימים שקדמו לה-אמ"ן כשל בזיהוי ההחלטההקונקרטית למימוש מתקפת הפתע וכן את ההיערכות בימים שקדמו לה ולא העלה התרעה מודיעינית עלאפשרות של פעילות התקפית מצד חמאס ברצועת עזה.

ג. פער בתפיסת והפעלת האיסוף ביחס לסוגיות ליבה בחמאס-חרף קיומו של מידע רלוונטי, אמ"ן החזיקבפערי מידע משמעותיים, לאורך שנים, על סוגיות בליבת הדרך של חמאס ל-7באוקטובר, בדגש על נושאהאסטרטגיה, ההחלטה והמימוש בפועל.

בחודש מאי 23 בחמאס נערך למימוש המתקפה בחגים

בצה"ל מציגים את דרכו של ארגון הטרור בדרך להוצאת המתקפה לפועל כפי שנותח על ידי צוות המחקר.

א.שחרור פלסטין כיעד מוביל, ממשי ובר השגה. משלב מסוים, קידום מהלך צבאי עצים מהרצועה היה האפיק האסטרטגי המוביל להשגת יעדי העל של חמאס (כולל ״השחרור״); ההבנות עם ישראל (״ההסדרה״) לא היו חלופה אסטרטגית ונועדו לטפל במצב האזרחי.

ב.משנת 2016, ובמקביל לבניית המכשול, נבנתה בהדרגה בזרוע המוכנות״תכנית לשבירת ההגנה של אוגדתעזה״: התקפה עילית רחבה להכרעת האוגדה, כיבוש שטח בעוטף, פעולה בו (הרג, חטיפה) וממנו האצה משמעותית במוכנות בה נעשת מ״שומר החומות״ וממאי 22׳.

ג.מבצע ״שומר החומות״ חיזק את תפיסת המסוגלות הצבאית של חמאס, הפך את רעיון״השחרור״ לממשי וקונקרטי והביא להתהוות מתאר אסטרטגי למלחמה יזומה: יוזמה התקפית מהרצועה, שעילתה״אלאקצא״, בתיאום חזבאללה והציר–עד כדי מלחמה להשמדת ישראל.

ד.מאפריל 22, חמאס שקלה בכמה הזדמנויות את הפעלת התוכנית, אך לא ידוע מדוע בחרה שלא להפעילה. בארגון הטרור נמנעו מהסלמה, בין השאר תחת התפיסה ש״צובר את כוחו״ למלחמה; משלב מסוים, כנראה שבחמאס פעלו גם ליצירת תדמית בדבר הרצון בשקט באמצעות ההונאה.

ה.במאי 23׳ חמאס החליטה להיערך לאפשרות מימוש המתקפה בחגים, ייתכן בהשפעת שינוי הנסיבות; אי ודאות בשאלת מועד ההחלטה הסופית ומטרת מחאות הגדר; יעדי המתקפה: ״רעידת אדמה״ שתביאלפחות ״לריסוק״ ישראל  ואף ״למיטוט״ ישראל.

ב-2018 התקבל מידע על התקפה של חמאס, אך הוא פורש כתוכנית לא ממשית

בתחקיר זוהו בדיעבד מספר הזדמנויות ממשיות בהן התקבל מידע משמעותי חדש, או התרחשויות ואירועים במציאות, אשר פרשנות ביקורתית שלהם, יכלה לסתור את התפיסה על חמאס, ולכן יכלו להביא גם לערעור הנחות היסוד של קהיליית המודיעין בהבנתה את חמאס. בפועל, אלו פורשו באופן שגוי, במסגרת הקונספציה הקיימת, ולא הביאו להתערערות שלה.

באמ"ן השיגו בהזדמנויות שונות החל משנת 2018, מידע על חמאס, המלמדים על קיומו של רעיון אופרטיבי להתקפה רחבת היקף לשטחנו, לצורך הכרעה של אוגדת עזה, לרבות לאחר הקמת המכשול בתצורה "עילית״. המידע שהושג העיד כי הרעיון האופרטיבי היה בחמאס כבר משנת 2016. בפועל, מידע זה פורש, ככלל,לאורך השנים, כתוכנית לא ממשית ולא כשירה המשקפת שאיפות עתידיות של חמאס.

בשנים האחרונות הושג מידע של הזרוע הצבאית של חמאס באוגוסט 2021 שתיאר תכנון של מהלך התקפי רחב לעבר יישובי ומוצבי עוטף עזה (שמכונה במערכת הישראלית "חומת יריחו"). המידע נותח על ידי מודיעין אוגדת עזה כהתפתחות משמעותית ולאור כך הוצג לקבוצת מפקדים, ביוזמת מודיעין האוגדה. בפועל, המידע הובן והוצג למפקדים ע"י מודיעין האוגדה כתוכנית תקדימית שכשירותה לא ידועה ושהוערכה ככזו המהווה "מצפן לבניין כוח".

הגופים השונים לא חיברו את המידע הזה עם המידע שהגיע בדבר תוכניות קודמות החל משנת 2018, ובהתאם, לא ראו בו המשך ישיר של אותו רעיון אופרטיבי, אלא רעיון תקדימי ולא בשל. אמ"ן וקהיליית המודיעין לא תרגמו את תוכנית "חומת יריחו" למודל התרעה למתקפת פתע רחבת היקף של חמאס ולתוכניתאיסוף ייעודית.

ד. בחודשים שלפני המלחמה, הושג באמ"ן מידע אודות אימוני פשיטה, שהוביל להתגבשות גישה שונה בקרב מספר משרתים ביחידת 8200. לפי גישה זו, התוכנית להתקפה עילית רחבת היקף לשטחנו לא נתפסה משקפת"חזון" או "מצפן לבניין כוח", אלא נתפסה כמסגרת ממשית לתכנון מבצעי, לכל הפחות ואף תוכנית מבצעית המיועדת למימוש עתידי, אמנם ללא מועד לביצוע וללא הבנה של מיידיות האיום, תוך שיקוף מוטרדות כי התוכנית תתממש בהפתעה.

גישה זו שוקפה, באמצעות תכתובות מייל ופגישות, למודיעין האוגדה, לגורמיםבמודיעין פד"ם ולמפקדי מרחב הדרום של יחידה8200, אך לאהוצפה כלפי מעלה במערכת המודיעינית, לבכירי יחידה 8200 ולבכירי חטיבת המחקר, אמ"ן, פד"ם וצה"ל.

ה.מודיעין האוגדה בחן גישה שונה זו, בחודשים ובשבועות שקדמו לפרוץ המלחמה, והחל בתהליך מחקרישמטרתו לבחון מחדש את הנחות העבודה וההבנות אודות תוכנית הפשיטה של חמאס. אך עד ל-7 באוקטוברתהליך זה לא מוצה וגישה זו לא אומצה כהערכה המובילה.

עיקרי התובנות ביחס לסיבות העומק מאחורי הכישלון:

התרבות המודיעינית: תרבות מודיענית לקויה שיצאה מתוך הנחה של ״ידיעה" ו״וודאות״; תפיסה של״הרמטיות״ ו״עליונות מודיענית״; היסט מחיפוש אקטיבי אחרי ״הפתעות״ ומאמץ שיטתי ומתמשך לאתרפערים בהבנות היסוד ובתפיסות.

שיטה מודיעינית שהעצימה הטיות: היעדר ביקורתיות, ספק וויכוח כמרכיבים מרכזיים בעשייה המודיענית; התגבשותן של תפיסות קשיחות שלא אותגרו די הצורך על ידי הדרגים השונים גם למול מידעוהתוויות במציאות שלאתאמו אותן.

ליקויים בתפיסת האיסוף: חרף המאמצים הרבים שנעשו, לשיפור האיסוף ברצועת עזה, האסטרטגיה האיסופית מול סוגיות ליבה בזירת רצועת עזה התבררה כצרה ומתבססת, בעיקרה,באופן לא מאוזן על מקורות מודיעין מוגבלים. בנוסף,איכותו והיקפיו של המידע המודיעיני,הביאו במשך שנים לצמצום ניכרבמשקל של סוגי מודיעין אחרים בתהליך ההתרעה למול הזירות השונות.

פערים מקצועיים: פערים יסודיים במקצועות המודיעניים ובתהליכי השגרה באמ״ן (הערכות מצב, מודליהתרעה, תוכניות איסוף, תוצרים רשמיים); כשירות בעלי תפקידים ומנגנונים; פערים בתורה המקצועיתשל אמ״ן (המחקר הצבאי, משימת ההתרעה ותהליכי הפקה).

שחיקה בהיכרות העמוקה עם שונוּת האויב ותפיסותיו: שחיקת ההיכרות העמוקה עם השונות של האויב(לרבות עם תרבותו, דתו, שפתו וההיסטוריה שלו) בעשייה המחקרית והאיסופית; ירידה במקומה שלהשפה, התרבות, האידיאולוגיה והתפיסה הדתית בתהליך המודיעני.

פער בניהול מידע: במהלך התחקיר התגלו פערים טכנולוגיים אשר השפיעו באופן ישיר על היכולת לבנות תמונת מודיעין נכונה.

חוסר איזון בסדר העדיפויות בין תפקודי אמ"ן: עורער האיזון העדין בין תפקידו הראשון של אמ״ןכ״מוסד לבירור המציאות״ לבין תפקידו כזרוע מפעילת כוח וכגוף בעל מעמד מרכזי במאמץ ״עיצובהמציאות״, במאמצים המבצעיים השונים ובתהליכי קבלת ההחלטות ועיצוב המדיניות.

חוסר איזון בין מקום הטכנולוגיה לתפקודים מודיעיניים בסיסיים באמ"ן: עלייה משמעותית במקומה של הטכנולוגיה באמ"ן כמוקד קשב ומשאבים ארגוניים מרכזי, באופן שהביא לשחיקה והפחתה ביוקרה ובהשקעה בתכולות מודיעניות בסיסיות (בדגש על מחקר) וביסודות המקצוע המודיעני.

בעיות בחלוקת האחריות: חלוקת אחריות חדה מדי בין גופי המודיעין ביחס לזירת רצ"ע (בדגש על המחקרהצבאי ומחקר ההתרעה),ללא חפייה,כנדרש על פי הוראות אמ"ן, שהייתה יכולה לשפר את הסיכוייםלריבוי דעות ולניתוח "שלם". שחיקת התפקודים ההערכתיים וההתרעתיים של מערכי האיסוף, שבעברהחזיקו באחריות עצמאית למשימת ההתרעה והישענות יתר על דרג האוגדה למול משימת ההתרעה.

מבנה אמ"ן ותפיסת ההפעל: העדפת יעילות וסנכרון על פני מתח ופיצוי הדדי; מיקוד יתר במרחביםה״ידועים״ ועיסוק מוגבל בחיפוש שאחר מרחבי ״עיוורון״.

צעדים מרכזיים להמשך:

בעקבות תהליך התחקיר ובחינת התנהלות אמ"ן במלחמה, מגובש בימים אלו התהליך האסטרטגי של אגף המודיעין, אשר יוביל את העשייה ואת בניין הכוח במהלך השנים הקרובות. מסקנות התחקיר יוטמעו לאורך זמן  רב ויהיו חלק בלתי נפרד מתוכנית העבודה של אמ"ן לשנים הקרובות.

למול מסקנות התחקיר, ראש אגף המודיעין, אלוף שלומי בינדר הנחה גםביישום לקחים בטווח הזמן הקצר:

א. הטמעת תובנות תחקירי כשלון השבעה באוקטובר במערכי ובהכשרות אמ"ן.

ב. תיקון יסודי של ייעוד ואחריות אמ"ן תוך קדימות לתכולות המודיעיניות והמחויבות למשימת ההתרעהולבירור המציאות.

ג. טיפול עומק בתרבות המודיעינית והארגונית: עידוד פתיחות מחשבתית, הטלת ספק, הקשבה, למידה,מחלוקת וויכוח; הרחבת המגוון האנושי והמקצועי באמ"ן (לרבות שילוב גורמים חיצוניים בתהליכיהחשיבה ועוד.

ד. התאמת האסטרטגיה האיסופית: גיבוש תפיסה ושיטה שמעצימה שימוש בסוגי מודיעין שונים ורב-מדרגית; חיבור האיסוף הקרבי למודיעין והעצמת משקל מרכיביו (תצפיתניות, צוותי איסוף) בהערכתהמודיעין של אמ"ן.

ה.חיזוק המקצועיות: חיזוק המקצועות המודיעיניים; שיפור הכרת האויב (שפה, דת ותרבות) ומקומהבתהליך המודיעיני; עבודת מטה בנושא חמ"לי אמ"ן והסדרת כוננויות.

ו.חיזוק משימת ההתרעה באמ"ן כמשימה ראשונה ועליונה והרחבת העיסוק בה, הסדרת תהליכיהמודיעין, תיקוף ומקצוע מודלי ההתרעה.

ז.שיפור בניהול והפצת המידע והידע.

ח. טיפול יסודי בתרבות ביטחון המידע באמ"ן וצמצום ה"שקיפות" של צה"ל ובתוכו אמ"ן בפני האויב