היכל התרבות במודיעין ביטוי עם הרבה משמעויות. היכל זהו "ארון הקודש" של אחינו הספרדים, נציגם לענייננו – ר' שלמה אבן גבירול ע"ה. תרבות – עניין של טעם: יש אומרים קונצרט, אחרים יגידו רוק. הפעם – גם וגם. מודיעין – נגיד שזה לכבוד חנוכה הבא עלינו לטובה.

במקרה שלנו מדובר בהופעה של "אדומי השפתות" בהיכל התרבות במודיעין.

כן, כן, ההופעה הזאת היא שגורמת לי להיות כה חידתית ומתוחכמת. ולא רק הכסאות המדורגים גרמו לתחושת המכובדוּת, אלא שיש משהו עוצמתי בהופעה הזאת, שהיא בעצם קונצרט רוק המורכב מלא פחות מעשרה נגנים (ולפחות ארבעה-עשר כלים). אז נכון שעל הכרטיס כתוב "ברי סחרוף – אדומי השפתות", אבל הקונצרט הזה הוא של כולם.

מתחילים עם מחיאות כפיים של (בנשיפה אחת) אבי אגבבה (כלי הקשה), איל תלמודי (כלי נשיפה), אסף רוט (מרימבה), יניב רבה (עוּד), נאור כרמי (טנבור), עדי רנרט (קלידים, פסנתר), עודד גולדשמיט (בס, קונטרבס) ושל רֵעַ מוכיח (תופים ו"זה שאחראי על כל העסק הזה"). כל אחד במקצב אחר, מוסיף צבע נפלא משלו.

בניצוחו של שי צברי (שירה, שריקות) הקהל נכנס מיד לעניינים ומוחא כפיים בשלושה קולות כשברי סחרוף (גיטרות ושירה), מתחיל לשיר "שפל רוח". מה אומר ומה אגיד? נראה שעדיין יש בו אהבה בשפע… לא כל יום רואים יהודי יקר שאינו חובש כיסוי ראש אומר את המילים האלו.

כשבֶּרִי שר, רואים שהוא מרגיש – וּכְשֶבּרִי מרגיש כתולעת לפני הבורא יתברך זה מרגש. כשצפיתי בו מתנועע על הכסא עם הגיטרה מצד לצד, רוקע ברגל ומניד בראש, זה גרם לי לתהות מתי בפעם האחרונה אני נתתי לקודשא-בריך-הוא כזה כבוד או פרשתי לפניו שיחתי בכאלו מילים. וזהו רק השיר הראשון.

ובכן, קחו פיוט כמו "ובכן היה לאין", שמתחיל ב"לא ארמון ולא בירה", ממשיך בפירוט כל הדברים שחסרים לנו כל כך – ההיכל, הזבח, הטבילה, הפרוכת… ומסתיים ב"לא שעיר ולא עזאזל". האמת- אפילו לא זכרתי אותו ממוסף יום כיפור, אבל כשפָּרטו שם על העוּד והטנבור זה פרט גם על מיתריי שלי.

להמשיך? אולי רק עוד קצת: מלים כמו "וששתי בו כאילו עד, ושלל רב אני מוצא" ("תבורך מבלי קצה"), "שלום לך דודי" בעשרה קולות… אני יודעת, זה ר' שלמה אבן גבירול ע"ה כתב, לא ברי ולא רֵעַ מוכיח (כמה משמעות בשם אחד, אה?), אבל איזה יופי של חיבור.

חיבור ביניהם, חיבור לטקסט והכי חשוב – חיבור אלינו, הקהל הצעיר, שלא מכיר את כל הפיוטים מבית הכנסת של פעם ולפעמים מתחבר "בעוונותינו" לגיטרה חשמלית, לבס ולקלידים יותר מאשר למרימבה או לקלרינט, והנה כולם על במה אחת, ולא צריך לבחור עולם אחד ויחיד, וזה נהדר.

כמו בכל אירוע בזמן האחרון, גם כאן ראיתי התחלה של גאולה. כש"חוֹסיד" לצד "חילוֹיני" שרים "ככלות ייני" המוקדש כ"תפילה לגשם שכל כך חסר לנו" והקהל מולם עומד ומוחא כפיים כאיש אחד- הייתי בטוחה שאצא החוצה ואצטרך מטריה.

 

"ויקראו זה אל זה, ויאמרו זה לזה,

ויענו זה את זה ויקבלו זה מזה –

גושו, עושו, חושו ונעריץ למלך הכבוד זה!" ("האימה תתכבד")

אמן, בקרוב.

צפו בביצוע של "אדומי השפתות לפיוט "ובכן היה לאין" בהופעה חיה:

[[[http://www.youtube.com/watch?v=BF8sJWIhNns]]]

==

"אדומי השפתות", היכל התרבות מודיעין, י"א בכסלו, התשע"א.