פרשת משפטים: XG אומר לכם משהו? לי לפני שלוש שנים זה לא אמר כלום. אז אני אסביר לכם ממש בקצרה, XG זה אומר expected goals. המשמעות של זה, שערים צפויים. לוקחים כל בעיטה של השחקן, לכיוון השער מכל זווית במגרש ומנתחים מה האחוז השערים שמבקיעים ממצב כזה. הנתון מחושב על פי זווית הבעיטה, שחקני ההגנה וכו…

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

מגיש: שמחה רז

אבל מה זה משנה בעצם? בשנים האחרונות בכל ענף ספורט, בכדורגל, בכדורסל, איפה שלא תרצו, איפה שלא תסתכלו ימינה ושמאלה אתם תראו מגילות. משחק כדורגל 90 דקות, אתם תמצאו סטטיסטיקות שיכולות למלא ספר.  11 שחקנים, כולל חילופים 15-16, כל אחד כמה הוא הלך כמה הוא מסר, מסירות מפתח, מסירות לכיוון השער, מה הקילמוטרז' שלו, מה המפת חום שלו, איפה הוא התרוצץ במגרש וכו.

כל זה תוכלו למצוא גם בכדורסל, כמה הוא זרק לשתיים כמה לשלוש, כמה הוא קלע, כמה הוא החטיא, כמה כדורים הוא איבד, כמה אסיסיטים הוא מסר, וכמה מסירות הוא מסר ולא יצא מזה סל ולא יצא מזה אסיסיט. ככה בכל ענף ספורט. זאת תופעה שבשנים האחרונות הולכת וצוברת תאוצה, אבל למה הדבר הזה קורה?

לפני חמישים שנה,  אפילו בישולים לא תוכלו למצוא לפני חמישים שנה, זה לא עניין אותם. עניין אותם מי הבקיע את השער ומי ניצח, ריאל מדריד, ברצלונה, מכבי חיפה מכבי תל אביב, קשה מאוד למצוא נתונים מלפני שנים על נתונים פנימים, והשאלה הגדולה היא שוב, למה? למה זה נהיה מעניין יותר?

פרשת משפטים: הפרקטיקה היא היישום של האהבה

בפרשה שלנו אנחנו בנקודת מפנה בחמישה חומשי תורה, אנחנו התחלנו בבראשית בבריאת העולם, התקדמנו הלאה לסיפורים של עם ישראל מהאבות הקדושים עד יצירת עם ישראל כשהשיא היה במתן תורה בפרשת יתרו  בפרשה שעברה. עוד בפרשה הקודמת מהמעמד הגדול של הר סיני עוברים מיד לאיסור לעלות על המזבח בצורה מסוימת, ישר לפרקטיקה, למה זה ככה? עכשיו יהיה לנו חומש וחצי של פרטים, יש עדיין סיפורים, עוד שבועיים פרשת כי תשא חטא העגל, הסיפורים לא נגמרים אבל בגדול הרבה יותר מצוות. את המצוות כמובן עוד אפשר להבין, התורה היא ספר חוקים.

אבל למה יש לנו ארבע פרשות מתוך חמשת הבאות תרומה תצווה וויקהל פקודי שהם גם חזרתיות, ויקהל פקודי חוזר על תרומה תצווה וגם יש שם דברים שהם היו נכונים אפילו לא למקדש רק למשכן, אז למה הם נכתבים בכלל? אז התשובה היא לשתי השאלות ששאלתי גם לגבי הספורט ולגבי המקדש והחוקים. כשאוהבים משהו יש את האהבה הגדול, יש את האהבה מסביב ודווקא הפרקטיקה כשמדברים על איך עושים את זה מה עושים, זה היישום של האהבה.

זה הדבר הכי גדול שיש וזה מה שהופך את זה לממשי ומוחשי. אז שנזכה באמת להתחבר להקב"ה דרך החוקים והמצוות שאנחנו מקבלים בפרשה שלנו פרשת משפטים ודרך הדמיון של איך נראה המשכן, של הפרטים הכי קטנים של הכלים והאוהל בחוץ והיריעות והצבעים גם אם חלקם אנחנו לא יודעים. עצם העיסוק בפרקטיקה הוא זה שיחבר אותנו להקב"ה, אז שנזכה שבת שלום לכולם