ב-16 בפברואר 1949, אחרי הקמת מדינת ישראל, חיים ויצמן נשבע אמונים כנשיאה הראשון של המדינה. ויצמן, שהיה מדען ומנהיג ציוני, היה בין הדמויות המרכזיות שהובילו להקמת מדינת ישראל. הוא נבחר לתפקיד אחרי שהכנסת הראשונה בחרה בו פה אחד, והשבעתו סימנה את תחילתה של תקופה חדשה במדינה.

ויצמן שימש כנשיא במשך עשור, ולא רק בתפקידו הרשמי, אלא גם בתרומתו להרחבת קשרים עם מדינות ברחבי העולם, כולל גיוס תמיכה למדינה הצעירה. תחת נשיאותו, הוא הפך לסמל של מנהיגות ממלכתית וייצג את ישראל בעולם עם שילוב של חכמה מדעית ותחושת שליחות ציונית.

כחלק מהתהליך להקמת המדינה, ויצמן היה האיש ששיחק תפקיד מרכזי בקבלת תמיכתה של בריטניה בהצהרת בלפור, שהיוותה את אחת מאבני הדרך להקמת מדינת ישראל. כשהיה נשיא, ויצמן דאג לייצג את הערכים היהודיים והציוניים, והפך לדמות מרכזית במוסדות המדינה החדשה.

ויצמן היה לא רק מנהיג פוליטי אלא גם מדען מבריק. הוא היה ביוכימאי שהשיג הישגים חשובים בתחומו, ובעיקר פיתח תהליך לייצור אצטון, שהיה קריטי במלחמת העולם הראשונה. הישג זה לא רק הציב אותו באור הזרקורים המדעי, אלא גם חיזק את קשריו עם בריטניה, שבעקבותיהם היה יכול להפעיל השפעה בתחום המדיני והדיפלומטי, כולל בתמיכתה בהצהרת בלפור.