עופרי ביבס לוי, אחותו היחידה של ירדן, מספרת מה מצבו אחרי שחזר מהשבי – ומדברת על המאבק שעדיין נמשך.

וכך תיארה: “הדבר הראשון שירדן אמר היה בעצם שאלה, על שירי והילדים. הבנתי שהוא מבין את המצב כמו שאנחנו מבינים אותו – שיש חשש לגורלם, אבל שאנחנו לא יודעים מה קורה. חיזקנו אותו ואמרנו שאין ודאות, שאנחנו מקווים, ושלמרות החששות אנחנו לא מוותרים.

ברור שעד שהמשפחה של ירדן לא תחזור, הוא עדיין שם, ב-7 באוקטובר. הוא גם זוכר לפרטי פרטים את היום שבו מחבלי חמאס סיפרו לו ששירי והילדים לא בחיים לכאורה. מאז הוא ניסה להבין אם זה נכון או לא, אם מדובר בטרור פסיכולוגי או שיש בכך אמת – דרך המחבלים ודרך חטופים שפגש. התקווה, זה מה שהחזיק אותו".

עופרי סיפרה על מה שעבר ירדן: "הם היו מתחת לאדמה, בחושך. ירדן תיאר לנו את הלחות והעובש. הם ישנו על מזרונים על הרצפה, הרעב היה גדול ומים הם קיבלו בהקצבה. החיים שלהם היו בידיים של המחבלים ששמרו עליהם. אחת הדרכים להתמודד עם זה הייתה ניסיון כלשהו להתקרב אליהם, ובאמת, הוא יצא משם דובר ערבית שוטפת. הם דיברו המון ביניהם, החטופים. הוא אמר שסיפר להם על האחיינים שלו, ואז בישרתי לו שנולד עוד אחיין, הבן שלי שהוא לא מכיר. הוא הסתכל עליי מופתע, הראיתי לו תמונות והוא התרגש".

ולבסוף סיפרה: "זה הוא, אבל זה גם לא הוא. קודם כל, הוא מאוד רזה. הוא בחור גדול ורחב, אבל הוא איבד המון במשקל. אחרי המפגש הראשון גם אנחנו צחקנו עליו כשהוא ביקש במבה. יש עוד המון חוסר ודאות לפנינו, אבל ירדן פה והוא חזק. הוא לא אותו ירדן, אבל הוא גם כן – ההומור שלו, אותו סוג בדיחות. זה הוא”