החטופה ששוחררה דורון שטיינברכר במסר ראשון

וכך מסרה: ״הפעם האחרונה שישבתי ככה עם מצלמה מכוונת אליי זה היה בשבי. כל הדבר הזה שולח אותי אחורה לכל הסרטוני שבי שצילמתי ושראיתי. אבל הפעם, אני יושבת בנוח על ספה. עם המשפחה שלי מסתכלת עלי, במקום חמים ונעים. ועם כל כמה שזה לא פשוט, היה לי חשוב לצלם את הסרטון הזה, ולהעביר את המסר שלי ואת הבקשה שלי, ושיראו אותי ואני בסדר. וזה ייקח זמן וזה עוד תהליך, וזה לא נגמר בשבוע ובשבועיים, אבל אני פה בזכותכם – ואני בסדר.

דורון הודתה לכולם: "תודה, תודה לכל האנשים שעטפו ותמכו את המשפחה שלי, ועוטפים אותי עכשיו. אנשים שאפילו לא מכירים אותי. חשוב לי להגיד גם תודה לכל החיילים, ולכוחות הביטחון. אני יושבת לראות קצת ולהשלים את כל מה שהיה פה בשנה ההזויה הזאת, ואני רואה איזה חלק חשוב וענק היה להם גם בשביעי באוקטובר וגם אחרי ואני רוצה להגיד באמת תודה".

ופנתה למשפחות החטופים: "ולמשפחות שהיקירים שלהם עדיין נמצאים בשבי – אתם לא לבד, ואנחנו ממשיכים להיאבק בשבילכם ואנחנו שם ואנחנו נעשה הכל. אני אעשה הכל עד שכולם יחזרו הביתה.

ועד שתוכלו לסגור את המעגל, ואנחנו ביחד, עד הסוף. בשניה הראשונה שאני יכולה לצאת מפה אני עם שלט ביד ואני שם".

ולבסוף שיתפה: "אני מבינה שכולם מכירים אותי מההקלטה הנוראית, ״תפסו אותי, תפסו אותי, תפסו אותי״, או כבלונדינית שלובשת ורוד, בת 31 מכפר עזה – אבל אני כבר לא בלונדינית, ואני לא אלבש יותר ורוד. אני דורון, בת 31, אני כבר לא בשבי החמאס ואני בבית שלי״.