משפחתה של ארבל יהוד: "משימת חיינו צלחה - אך לא הושלמה" - סרוגים

משפחתה של ארבל יהוד: "משימת חיינו צלחה – אך לא הושלמה"

אחרי שחרורה משבי החמאס, בני משפחתה של ארבל יהוד בירכו על חזרתה לישראל ואמרו כי "משימת חיינו צלחה, ואנחנו מוצפים ונרגשים מאוד. בפנינו עוד מסע חיים של שיקום משפחתי"

חדשות סרוגים
משפחתה של ארבל יהוד: "משימת חיינו צלחה - אך לא הושלמה"
  ארבל יהוד (צילום: באדיבות המשפחה)

רגע אחרי שחרורה משבי החמאס, בני משפחתה של ארבל יהוד פרסמו היום (חמישי) הצהרה מיוחדת בה בירכו על חזרתה לישראל – אך הבהירו כי "המשימה עדיין לא הושלמה" וקראו לפעול לשחרורם של כל שאר החטופים.

"משימת חיינו, להשיב אלינו את ארבל, צלחה ואנחנו מוצפים ונרגשים מאוד" אמרו. "בפנינו עוד מסע חיים של שיקום משפחתי. משפחת שכול, שכואבת וחסרה את דולב שלנו".

"אנו מבקשים כמובן להודות לכל מי שאיפשר את מהלך שחרורה של ארבל. תודה להמונים, שעושים לילות כימים במאבק להשיב את כל אהובינו, ולא מרימים ידיים לאורך חודשים כואבים, קשים וארוכים מידי" הוסיפו. "בתוך כל אלו, ליבנו עם כל המשפחות ששילמו את המחיר הכבד מכל, וכל אותם אנשים שנתנו מעצמם, ונפגעו בגופם ובנפשם".

בהמשך המשפחה קראה להמשיך לפעול לשחרור החטופים הנותרים: "ארבל שלנו הוחזרה. ועם זאת, המשימה שלנו עדיין לא הושלמה. אריאל, בן זוגה של ארבל, עדיין מוחזק בשבי בעזה. וכך גם דוד אחיו, סשה החבר הטוב, שאר חטופי ניר עוז, וכל האהובים כולם. אנחנו לא נרפה עד שכל בני הערובה ישוחררו. אנחנו מפצירים בכולם לא לאפשר לדלת שנפתחה להיסגר. חייבים להשיב את כולם הביתה מיד, כדי שנוכל להשתקם כחברה".

בסיכום המשפחה אמרה כי "בימים האלו לאחר חזרתה של ארבל, למרות ההתרגשות המובנת והתחושה שארבל היא הבת של כולנו, אנו רוצים להעניק לארבל את השקט והאוויר שנדרשים לה כעת, ולכן מבקשים מכולכם לכבד את פרטיותה ופרטיותנו".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
כפרה על הפנים...
שירי מנתניה | 30-01-2025 18:40
כפרה על הפנים שלה, פני מלאך, מוקפת בחיות טרף מרושעות.
2
נורא. היא יכולה הייתה להיות כאן בחג השבועות
דני ירושלים | 30-01-2025 22:39
כל כך נורא לחשוב שארבל יכולה הייתה להשתחרר קצת אחרי הפסח, אבל נאלצה לבלות שמונה חודשים של שהות בדד - בחג השבועות, בחודשי הקיץ, בחגי תשרי, בחנוכה - כדי לתחזק את הקואליציה. וכך כל התצפיתניות. כיהודי בישראל אני מתבייש. מאויבינו אין לי ציפיות אבל כלפי מי שמצוות פדיון שבויים הייתה אמורה להיות לנגד עיניהם אני נעצב