לפני יותר משנה שוחררה החטופה עמית סוסנה משבי חמאס, בעסקת החטופים הראשונה. אמש (שלישי) היא התראיינה בתוכנית עובדה ושם סיפרה על כך מה שעבר עליה – דברים שעד עתה לא שמענו ממנה.

בזמן חטיפתה מתעדת סוסנה כי הם היכו אותה קשות. "פתחו לי את השפה, שברו לי את האף ואת ארובת העין. לא כאב לי, אני לא זוכרת כאב. אני פשוט זוכרת שאמרתי 'הולכים להרוג אותי אז לפחות שאני לא אלך בלי מאבק'".

באומץ רב היא מספרת כי עברה תקיפה מינית חמורה על ידי אחד המחבלים. "לפעמים הוא היה מדבר על דברים שגרמו לי להרגיש לא נוח, הייתי מזיזה את הראש – אבל עדיין אתה חייב להיות נחמד אליו".

עוד היא הוסיפה כי "יש בעזה חושך, אתה פותח את העיניים וחושב שהן עדיין עצומות. הייתי מסתכלת כל הזמן על האקדח שלו, דמיינתי שאני יורה בו ובורחת. אני גם קשורה כל הזמן, אז אם אני צריכה לשירותים אני צריכה לבקש ממנו. הדבר ששבר אותי זה שהוא עשה לי חושך מוחלט".

כאן היא נשנקת ומספרת: "התיישבתי ליד הדלת, נעלתי את עצמי. הוא המשיך לתת לי אגרופים ולאיים עלי עם האקדח. זו הייתה תקיפה מינית חמורה תחת איומי אקדח".

לאחר שלשוה שבועות העבירו אותה לידי קבוצת מחבלים אחרת, ושם היא טענה כי היחס אליה היה נוראי משום שחשדו בה שהיא קצינה בכירה בצה"ל.

אביה של רומי גונן: "פתאום יש לי ילדה דוברת ערבית"

"פתאום הם הביאו שני מקלות, ופשוט קשרו אותי כשאני אזוקה בידיים וברגליים – כמו עוף בגריל, תלויה הפוך עם מסקנטייפ על הפנים". אחד השובים הכה בה במקל מעץ בכפות הרגליים, אחר מאיים עם דוקרן ליד העין שלה, הכול בניסיון להוציא ממנה מידע. "יש לך 40 דקות להגיד את האמת, אם לא אני הורג אותך".

בזמן הזה היא שהתה עם התצפיתנית לירי אלבג, שיוצאת לדבר עם השומרים.

היא מצליחה לשכנע אותם שעמית איננה חיילת ובטח לא בכירה כמו שהם חושדים. כשלירי חוזרת, הסיוט של עמית נפסק. "לירי היא משהו מיוחד, היא כוח. אמרתי לה כשהיא חזרה: 'לא יודעת אם היו הורגים אותי או לא, מבחינתי את הצלת את החיים שלי'".

אחד הפרטים הקשים ביותר שסיפקה עמית ומראה אולי על הרחמים המיותרים שישראל מגלה כלפי העזתים, זה על כך שאחד המחבלים שעינה אותה, ביתו טופלה בבית החולים הדסה בישראל. היה לה סרטן בעין ובישראל הצילו את חייה.