חגי לובר, ששכל את בנו יהונתן ז"ל בקרב בדרום רצועת עזה, משיב לדבריו של אלי אלבג – שבתו לירי שוחררה משבי חמאס – לפיהם העם יבוא חשבון עם מתנגדי עסקת החטופים.

תחת הכותרת "לֹא תָּבוּז (מאב שכול לאב של חטופה)", כתב לובר: "מציע לכולנו וגם למשפחות החטופים, להודות בפה מלא לתומכי העסקה, חיילים ואזרחים, שהסכימו להסתכן סכנה נוראה כדי לראות את בנותיכם החטופות משתחררות. לא, זה לא מובן מאליו! לצערנו ולפי ניסיון העבר, יש סיכוי שחלק מתומכי העסקה (ומתנגדיה) ישלמו בחייהם ובחיי ילדיהם על קיומה".

"מציע לכולנו וגם למשפחות החטופים, לא לבוז למתנגדי העסקה, שבהם כנראה גם בני יהונתן הי"ד, שהלכו מבית לבית ברצועת עזה תוך סיכון עצמי אדיר, כדי להציל את החטופים, בניכם ובנותיכן. מציע לכם להצדיע להם. משפחות של רבים מהם ובתוכם משפחתי, לא יזכו לעולם לעמוד איתם על במה אחת ולעשות תנועות של אהבה באצבעות".

"מציע לכולנו וגם למשפחות החטופים, להביע אמפטיה עמוקה לדאגה העצומה של משפחות ואזרחים רבים מהרצח שעלול לקרות בעקבות העסקה הזו, ולהביע הזדהות והבנה לכאב של משפחות נרצחים שרוצחיהם השתחררו בעסקה. אמפטיה היא לא פחיתות כבוד, היא לא סטייה מדף המסרים, זו מחווה אנושית פשוטה, למי שמסר או היה מוכן למסור, את היקר לו מכל למען בנותיכן, ובכאב ובחשש מכריע אחרת מכם".

"ולא, העם לא יבוא חשבון עם מתנגדי העסקה. העם מבין שמדובר באחת ההכרעות הקשות ביותר שידענו אי פעם, הכרעה בין דם לדם, בין חטופים שיהרגו חלילה, לבין חיילים ואזרחים שיהרגו בלא פחות חלילה. גם אב הנתון בטלטלת רגשות של פחד עצום שהפך (לשמחתנו) לאושר עצום, לא רשאי לבוז לבני יהונתן, לחבריו הלוחמים, ולמייצגים אותם בכנסת על הכרעתם נגד העסקה, שהיא ערכית ומוסרית, לא פחות מהכרעת התומכים בה".

"אב יקר, האמן לי שמתנגדי ותומכי העסקה כאחד, מאושרים על שנחסך מכם הסיוט הנורא של השכול, אני באופן אישי, מתהומות הכאב, הגעגוע והיגון, מתנחם ומאושר בצאת בתך לחופשי. אל תבוז. לא מגיע לי. תודה חגי לובר. אב שכול. כואב ושמח".