שר הביטחון, ישראל כ"ץ, ענה על שאילתות במליאת הכנסת, והתייחס לחוק הגיוס, לגיוס חרדים ולעקרונות שהוא עובד לפיהם.

בתחילה התייחס כ"ץ לחוק הגיוס אותו הוא מקדם: "בעוד כמה עשרות שנים החרדים יהיו שליש מתושבי המדינה. אנו חייבים שהחרדים יהיו משולבים בשירות בטחוני ממשמעותי ובכלכלת מדינת ישראל. מבחינתי יש שני עקרונות – הראשון זה גיוס צבאי משמעותי לצה"ל. והשני – שמירה על עולם התורה. זה מפעל אדיר שבעיניי הוא חלק מהיותנו מדינה יהודית עם זיקה ומסורת. שני הדברים חשובים. יש פה הזדמנות לייצר הסכמה רחבה. אני הודעתי בוועדה שאם אראה תוך כדי החקיקה שאני לא יכול להשיג את אחד משני היעדים – אני מפסיק את החקיקה.

עוד הוסיף שר הביטחון: "כל שנה יהיה צריך לעמוד ביעדים שתיקבע הוועדה, לא בעוד כמה שנים. יהיו סנקציות על המוסדות. גם אם חלק מהישיבות יעמדו ביעד, מאחר שמתייחסים לחרדים בקהילה – כל הישיבות יקבלו סנקציות – אם הן לא יעמדו ביחד ביעדים שנקבעו. בנוסף, הפרט שלא לומד ולא משרת – אני אטיל עליו סנקציות. מי שאומר שאני יודע לגייס 100 אחוז – בבקשה שיגייס. החוק מאפשר היום. אבל היום לא עומדים אפילו ביעד של 4,800"?

"הסיכוי האמיתי ליצור מפנה ומהפכה בעניין הגיוס זה בהסכמה ובהידברות. יש פה שעת רצון שלא הייתה בעבר. יש גם דבר מדהים – אסור ליועצת המשפטית של המשרד לדבר איתי על חוק הגיוס. היא לא יכולה. אני הבאתי עקרונות, ידונו בהם במסגרת החוק הקיים ואני מקווה שהתוצאה תהיה אפקטיבית – שירות צבאי אמיתי של אלפים".

שר הביטחון התייחס גם לסוגיית צווי המעצר המנהליים: "החוק הוא ברור. הוצאת צו מעצר מנהלי על ידי שר הביטחון תהיה משתי סיבות – כוונה לפגוע בביטחון המדינה או הפרעה לסדר הציבורי. אני החלטתי שכל אחד, בין אם יהודי או ערבי, שמפר את הסדר הציבורי – אני לא אוציא לו צו מעצר מנהלי. זה דבר דרקוני. אגב, אני מתנגד לאלימות נגד פלסטינים ומוקיע זאת. אני לא מפלה בין יהודי לערבי. אם יהיה מרגל יהודי שבא לפגוע בביטחון המדינה אז אוציא לו צו מעצר. ואם יהיה מפר סדר ערבי – אז לא אחתום גם ביחס אליו על צו מעצר".