"מבשלים זיכרון": הארוחה של דוד מאיר הי"ד
ענת מאיר, אשתו של דוד מאיר הי"ד שנפל בבארי ב-7.10 מכינה באולפן לראשונה מאז שנפל את סלט הכרוב "הקדוש" של דוד ואת ארוחת הערב שהוא הכי אהב: פיתה עם ביצת עין, עם מעט שידרוגים ותיבול של סיפורים מרימה ענת ארוחה לתפארת

מבשלים זיכרון. ענת מאיר המוארת, אשתו של לוחם מטכ"ל דוד מאיר הי"ד שנפל בקרב בבארי בשבעה באוקטובר הביאה למטבח שלנו את הארוחה שדוד הכי אהב: כרוב לבן מתובל בתיבול מדוייק שלו ופיתה עם ביצת עין. את הפיתה שידרגה ענת לפוקאצ'ה עם גבינת בורטה שדוד לימד אותה לאהוב וירקות ססגוניים למנה יפיפיה מלאת צבעים וטעמים.
ענת משתפת: "רק על הנושא של האוכל יש לי כל כך הרבה מה להגיד, האוכל מעלה בי זכרונות, לא נכנסתי למטבח השנה. אהבתי את המטבח ולבשל לשבת או לשנינו ארוחת ערב אבל לא באמת עשיתי את זה כבר שנה ומשהו, את סלט הכרוב המיוחד שלו אני מכינה פעם ראשונה מאז שהוא נפל"
פוקצ'ה מפנקת עם ביצת עין וגבינת בורטה
בצק פוקאצ'ה פשוט (חצי קילו קמח, 2 כפות שמרים, כף שמן זית, 300 מ"ל מים פושרים, לכדרר לכדורים ולהתפיח)
לפתוח את הבצק עם הידיים ועם שמן זית, לפזר מלח גס ולהכניס לתנור על 180 מעלות
מעל הפוקצ'ות יש 2 אפשרויות: פוקצ'ה אחת עם גבינת שמנת וביצת עין נוזלית ולקשט בעלי רוקט.
על הפוקצ'ה השניה ענת מרחה פסטו והניחה גבינת בורטה קנויה, עגבניות שרי, עלי בזיליקום, בצל סגול, אפשר להוסיף עלי רוקט או רוקולה או חסה אהובה, ולהזליף שמן זית וחומץ בלסמי, מלח גס ופלפל גרוס.
"הייתי מודה לה' על דוד כל הזמן"
"דוד ואני הכרנו דרך חברים ומשפחה, התחלנו לצאת, היתה באמצע פרידה אבל בסוף הכל קרה כמו בחלומות, זכינו בזוגיות מדהימה ובית שרוצים לחזור אליו בסוף יום, כוס קפה הקבועה שלנו, וארוחת ערב שלנו".
ענת מוסיפה: "תמיד צחקתי עליו שהוא לא מבין באוכל הוא לא אהב הרבה דברים, הוא לא אהב חצילים, טחינה, פלפלים, לימון, הוא לא אהב סלטים. בשבת זה היה נראה כאילו שולחן עצוב, סלט כרוב ודגים, כשהיו מגיעים אנשים היינו יותר מתפרעים, בדירה הקטנה שלנו בנחלאות.
ומוסיפה: "האוויר של ירושלים עשה לי טוב כל פעם שיצאתי לתפילה בבוקר שבת הייתי מודה לה' על דוד, על ירושלים. אחרי השבעה באוקטובר הרגשתי שאני לא מסוגלת להישאר אז הגעתי לתקוע".
ענת מתארת את דוד: "היו בו הרבה ניגודים שהשתלבו בהרמוניה, מצד אחד – גבר גבר אבל עם רוך ועדינות, בן אדם תחרותי אבל הכי דוחף את האחרים להצליח, זה נשמע מנוגד אבל אצלו זה לא היה ניגוד. גם באוכל הוא לא היה בן אדם מפונק אבל ידע להתפנק, יכל להיזרק באיזה אוהל אבל כשהיה אוכל טוב הוא היה יודע להנות".
כשאנחנו מדברות על האמונה ענת משתפת: "חד משמעית התחזקה אצלי האמונה, למרות שחשבתי שאם יקרה לי משהו כזה אני עם ה' סיימתי. לאבד אותו היה הפחד הכי גדול שלי, הייתי בוכה כשהוא היה נוסע לכמה ימים לחו"ל, אבל האמונה רק התחזקה, נכון יש כעס, יש שאלות, יש עצבים, יש את כל מנעד הרגשות אבל זה חלק מאמונה מאד חזקה, לא הייתי שורדת את זה אחרת".
סלט הכרוב "הקדוש" של דוד
כרוב קצוץ דק דק
מיונז מובחר בשפע
שמן זית
מלח
שקדים קלויים (מקלות)
"דוד לא פחד להתנסות, וזה התבטא גם במטבח, הוא ראה את זה בבית, מאבא של דוד – יאיר ז"ל, דוד קיבל את העצמאות ואת הידיים הטובות ממנו, הוא היה מעמיד את כל השבת, כשהיינו מגיעים אליהם הכל היה מתוקתק". ענת נזכרת בריחות של שבת ומרק העוף של יאיר ז"ל: "איבדנו בשנה אחת את שני עמודי התווך של המשפחה".

(יאיר ודוד מאיר)
ענת מוסיפה לתאר: "אני אוהבת להתנסות במטבח, אבל לא באמת יצא לי הרבה, דוד אהב את האוכל של אחותו נעמה, שאני גרה מעליה בתקוע, היינו מתפנקים אצלה הרבה, עד היום היא מפנקת אותי ועולה אלי עם פנקייקים ומלא דברים טובים"
בשבוע שעבר, גיסתה של ענת, נעמה, כתבה פוסט שהפך ויראלי, הפוסט קרא לשים לב לנשים שהתאלמנו בגיל צעיר. ענת מסבירה: "להם זה היה ברור מההתחלה שאני אתקדם ואתחתן בהמשך, הפוסט כן דרש ממני אומץ מול הנושא הזה, זה רגיש ולא פשוט, ברור שאני לא רוצה להישאר לבד, איך עושים זאת? הקב"ה יראה לי את הדרך. הם היו הסנונית הראשונה שהסכימה לדבר על זוגיות שניה, וכשזה מגיע מהמשפחה של הבעל זה דבר גדול, מקווה שזה עשה שירות טוב לנשים רבות".