היועצת המשפטית לממשלה הגישה את תשובת המדינה לבג"ץ בנושא גיוס חרדים וקבעה כי החל משנת 2026 צה"ל יוכל לגייס חרדים ללא מגבלות.

בתשובת המדינה הדגישה בהרב מיארה כי גיוס החרדים הוא צורך ביטחוני מובהק וזאת על רקע הצורך של צה"ל לקבל תוספת משמעותית של כוח אדם על רקע המלחמה. "חשוב לבהיר כי הצורך הביטחוני הוא בראש ובראשונה של חיילים בתפקידי לחימה", צוין. עוד נכתב כי: "מכל מקום, הן ביחס לתפקידי לחימה הן ביחס לתפקידים נוספים, פיתח צה"ל מסלולים ייחודיים לאוכלוסייה זו".

בנוסף ציינה היועמ"שית כי על צה"ל לבצע שינויים כדי להתאים את השירות לצורכי החרדים וקליטתם בטווח המיידי. "על-מנת לסבר את האוזן יצוין, כי היעד שהציבה המדינה לגיוס היקף של 4,800 חרדים בשנת הגיוס הקרובה משמעותו גידול של קרוב לפי 3 ביחס למספר המתגייסים החרדים הממוצע בשנה".

לדבריה: "מדובר בגידול של כ-270% בהיקף בני הציבור החרדי שצה"ל קלט בממוצע עד כה במהלך שנה אחת, ולכן הוא מציב אתגר מעשי, פיקודי ומקצועי יוצא מגדר הרגיל – שמעטים דומים לו".

בהמשך נכתב כי בשנת הגיוס 2024 המסתיימת בחודש יוני 2025 צה"ל יוכל לקלוט לשורותיו כ-3,000 מתגייסים נוספים. בשנת הגיוס הבאה היכולת של צה"ל לקלוט תצמח בב-20% ומחודש יולי כבר לא תהיה מגבלה.

"נכון למועד כתיבת שורות אלו, מתוך 3,000 המלש"בים שזומנו בשלישון הראשון, התייצבו עד כה רק 413 מלש"בים, ומתוכם השלימו את הליכי ההתייצבות 249", צוין. "במסגרת הפקת הלקחים שבוצעה בצה"ל לאחר תהליכי הזימון, עלה כי הוצאת הצווים הובילה להתנגדות פומבית חריפה לגיוס בקרב חלק מהציבור החרדי, אשר אף קיבלה ביטוי בהצהרות פומביות ובהפגנות המוניות מחוץ ללשכות הגיוס במהלך ימי ההתייצבות – באופן שלהערכת גורמי הצבא פגע בשיעור המתייצבים הפוטנציאליים".

לאור זאת בוצעו מספר תהליכים לשינוי אופן ההתייצבות על מנת לצמצם את החיכוך בין הצעירים שיתייצבו בלשכה לבין המפגינים.