אמירת הקדיש, היא מעלה עליונה לנפטר שיש להקפיד, על פי ההלכה, לומר במשך שנה שלמה, שלוש פעמים ביום במניין של עשרה. אך לא לכל נפטר יש קרוב משפחה שיכול לומר עליו קדיש ולקחת על עצמו את הקבלה המאתגרת.
"מבול של ביקוש לאמרית קדיש"
דפנה שעייה מפתח תקווה הקימה מיזם מרגש מספר ימים אחרי אסון השבעה באוקטובר "קדיש לכל איש" בו אנשים מתנדבים לומר קדיש במשך שנה שלמה על חלל או הרוג מאז השבעה באוקטובר שאין מי שיאמר עליו קדיש.
וכך היא מספרת: "שבוע אחרי המלחמה ראיתי כתבה על חברי כיתת הכוננות בנתיב העשרה שנפלו בהגנה על הבית, הטרידה אותי המחשבה מי יגיד עליהם קדיש ומשום מה המחשבה לא הרפתה ממני, החלטתי לנסות לקחת את שלושת השמות של הנופלים ולחפש בקבוצות של המשפחה שלושה גברים שיאמרו קדיש, כולם אמרו לי שאין סיכוי שאמצא כי זוהי התחייבות גדולה מדי".
(ארז הלבני אביו של סרן יובל הלבני שנפל ב9.10 עם יאיר בן זמרה שאומר קדיש על יובל)
"תוך כמה שעות גרנו קדישים ל-400 הרוגים"
דפנה שלחה את ההודעה לשלוש קבוצות, אדם אחד ראה את ההודעה וצירף לינק למסרון וכך ההודעה עברה מקבוצה לקבוצה, תוך כמה שעות דפנה קיבלה מאות הודעות של אנשים שרוצים להגיד קדיש מהארץ מברזיל, ניו יורק, שיקגו ועוד: "ישבתי עם קרובתי אסתי לוי וסגרנו קדישים ל-400 הרוגים. לכל אדם שהתנדב הצמדנו באקראיות חלל או הרוג באסון, אבל למרבה הפלא נוצרו סיפורים וחיבורים מדהימים, אנחנו חשבנו שהבחירה היא אקראית אבל מתברר שזה ממש לא כך".
וכך דפנה מתארת:"אדם אחד קיבל את שמו של הלקוח שלו בבנק, מישהו מניו יורק הגיע לבקר בשדרות ושאל על אב המשפחה שהוא אומר עליו קדיש ובדיוק נכחה שם אשתו שלא יצאה מהבית חודשים ובדיוק ביום שיצאה פגשה את מי שאומר קדיש על בעלה.
"בעלי", כך מספרת דפנה "אומר קדיש על רואי מילר הי"ד, שדמותו נכנסה לי ללב, במקרה פגשנו את הוריו בשבת במלון, בתפילה בבוקר בעלי אמר קדיש על רואי ואביו בא ללחוץ לו את היד, אני ראיתי בעזרת נשים ובכיתי גם המלאכים בכו בשמיים".
דפנה מדגישה: "אין מה להגיד, זו הקרבה! אנחנו מבטלים חופשה משפחתית כי לא יהיה בית כנסת באזור להגיד קדיש, אנחנו קמים מוקדם מאד עם הבנים כדי להספיק את הקדיש הראשון ביום, הכל סובב סביב זה, צריך מניין שלוש פעמים ביום ולא להחמיץ, זה נכון גם לזמן של מילואים או טיסה לחו"ל, אם אי אפשר להגיד קדיש יש אחריות על האומר להעביר את השם לאדם אחר שיגיד באותו יום במניין, זו הקרבה אבל אין מרגש מזה"
בסיום השנה על נרצחי השבעה באוקטובר ערכו המייסדים כנס לכל אומרי הקדיש עם המשפחות השכולות: "היה מרגש, דיברו אנשים מהקיבוצים שבהתחלה ממש התנגדו למיזם ובסוף השנה היו מרוגשים מאד ממנו. נוצרו חיבורים מדהימים בין משפחות הקיבוצים ומסיבת הנובה לבין האנשים שלקחו על עצמם את הקדיש".
(כנס הקדישאים עם בני משפחות הנופלים והנרצחים)
"אמרתי קדיש שנה שלמה על יונתן גפן"
כשחיפשתי לכתבה אנשים שאומרים קדיש על אנשים שהם אינם מכירים נדהמתי מכמות הפניות, כך הכרתי את אסף רז מבית גמליאל שלקח על עצמו לפני שמונה שנים לומר על לא פחות מ-120 איש קדיש, הוא מתפלל במניין שלוש פעמים ביום ומתאר: "לקחתי על עצמי לומר קדיש על אנשים ערירים או שילדיהם רחוקים ושאין מי שיגיד עליהם קדיש, בשנה האחרונה נוספו הנרצחים מהקיבוצים וחללי מלחמה. שמונה שנים שאני עושה את זה, שלוש פעמים ביום, זה העניין שלי בעולם, זה סיפוק עצום".
רז מתאר: "היו גם מפורסמים שאמרתי עליהם במשך שנה קדיש כמו יונתן גפן וצ'ארלי ביטון, גם משפחה של נרצחת מבארי שפנתה אלי שאומר קדיש עליה. זו זכות גדולה עבורי".
"זכות גדולה, ערבות הדדית מתבקשת"
גם אביעד יזרעאלי, בן 65, משדמות מחולה אומר קדיש על אנשים שהוא אינו מכיר ומספר סיפורים מרגשים: "אמרתי קדיש על שתי נרצחות מהנובה שלא היה מי שיגיד עליהן קדיש, ואני גם אומר על רב פקד ייטב לב הלוי שנפל בפעולת חיסול של הרוצחים של אלחנן קליין הי"ד, אלחנן הוא בן היישוב שלי וגם הגעתי אליו ראשון בתור מתנדב זק"א באירוע וזה מרגש אותי לומר קדיש על מי שנלחם בפעולת החיסול. בנוסף לקחתי על עצמי לומר קדיש על לוחם נוסף שנפל ביולי בעזה, זו זכות גדולה".
אביעד מוסיף כי את הנרצחת מהנובה עליה אמר קדיש הוא הכיר דרך אחותה העיתונאית חן זנדר "לפני שמונה שנים חן עשתה עלי כתבה בעניין תרומת כליה ונותרנו בקשר, כשאחותה נרצחה התחלתי לומר עליה קדיש. זו זכות גדולה, ערבות הדדית מתבקשת. זוהי קבלה עצמית לא קלה אבל חשובה. בישוב שלנו בשדמות מחולה היו עוד שמונה אנשים שאמרו קדישים על נופלים ונרצחים מהאסון השבעה באוקטובר, כולם נרתמו מתוך תחושת חיבור ואחדות גדולה, זה באמת קבלה לא קלה אבל מספקת וממלאה את הנפש ואת הקשר בעם שלנו".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
