יש טוענים ביחס למפלגה החדשה יחד-העם-איתנו: הכל טוב ויפה, אבל אין למפלגה תכנית ופרוגרמה.

ודאי יש תכנית והיא התורה. התורה מדריכה לא רק את הפרט אלא גם את הכלל, וכדברי המהר"ל היא לא רק סדר היחיד אלא גם סדר העולם.

בודאי שכדי לנהל מדינה צריך חכמה. אך קודם כל צריך יראה, כדברי הרמב"ם בהלכות מלכים פרק א.וכל שיראתו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת.

לכן קודם כל, אי אפשר להכניס למפלגה לא חילוני ולא אשה. אנו לא יותר חכמים מרבונו של עולם.

במפלגה של יראת שמים, לא המספר קובע, לא גודל האלקטורט, לא כח, לא תקציבים, לא קומבינות ולא טכניקות, לא שליטה ולא עמדות, לא רושם ולא כריזמה, אלא עשיית רצון ד'. ולפני הכל, התורה אומרת לנו לעצור וגם לבטל את גל החקיקה הכבד נגד יהדות המדינה, כלומר נגד רבונו של עולם שבמסתרים תבכה נפשו.

לכן לא משנה אם יש במפלגה ציונים או חרדים, אשכנזים או ספרדים, – הכל אותו דבר, רצון ד'. יש חוששים שלא יהיה כאן שידוך קל בין חרדים ודתיים-לאומיים. אדרבה, בכל מפלגה יש שידוך לא קל, אך זו אהבה שאינה לשם שמים, לכן אין סופה להתקיים, פה זו אהבה לשם שמים, כשל דוד ויונתן, לכן בע"ה היא תתקיים.

בכלל, קשה להבין למה התאחדות דתיים-לאומיים עם חילוניים קלה להם ועם חרדים קשה להם. אין כאן אלא אי הבנה עמוקה שהפכה להרגל מגונה. כאשר הרב משה ד"ר זיידל תלמידו של מרן הרב קוק התלונן לפניו על כך שהחדרים מתנגדים לציונות, הוא השיב: "אותם החרדים תמימי הלב, אשר מעומק טהרת רוחם התנגדו אל הציונות, הם הם אשר צרפוה והסירו חלק גדול מסיגיה, עד אשר הביאוה בפעולתם השלילית אל המדריגה הזאת שתהיה ראויה להתלבש בלבוש מלכות מעשית, ולא תִזָרֶה כולה מרוח בית ישראל" (אגרת תתעא).

כלומר ההתנגדות החרדית לציונות גם פועלת לטובה כדי לזככה ולאפשר קיומה והצלחתה. וב"ה מאז, התקרבו המחנות, הציונים לחרדים וחרדים לציונים. ולכן, קל וחומר שהיום נסתדר, ויתברר שהחרדים הם באמת ציונים והדתיים-הלאומיים הם באמת חרדים. איזה משב אויר צח!

בהחלט יש עוד מפלגות, ואינינו מזלזלים בהן, לכולן יש מעלות, לכולן יש תפקידים, אך אנו חושבים שיראת השם היא המעלה הכי גדולה, לכן אנו אוהבים את מפלגתנו. אינינו באים לתקן אחרים, אלא לתקן את עצמנו. אינינו מלאכים, אך אנו משתדלים לעשות כרצון אבינו שבשמיים. נתאמץ למען מדינה יהודית, נתאמץ למען שמירת כל מלוא רוחב ארצנו, נתאמץ לעזור לעניים בעמנו, וכל זאת יחד עם ניקוי שרידים של שנאת חינם, שלא נהיה עם מפוזר ומפורד.

וכאשר תהיה סתירה, כאשר תהיה מבוכה, נלמד מסילת ישרים ונאמר תהילים. וגם נשאל את רבותינו החכמים. ומי הם רבותינו? – כל רבותינו! גם מרן הרב קוק וגם הרבי מלובביץ, גם הגר"ע יוסף וגם הגרי"ש אלישיב. שהרי התורה אחת היא. אנחנו לא חכמים, אז אנחנו שואלים תלמידי חכמים, ואז אנו מאוד חכמים. ואם תהיה סתירה ביניהם, אשרינו שזו תהיה בעייתנו. אבל באמת, התורה היא של כולם.

כי אינינו מתחכמים, אינינו מסתבכים. אנו מעדיפים פשטות ותמימות. ואל תשיבוני שבגלל יראת ד' נפסיד את הכל. להיפך, אנו נרוויח את הכל. "עתה ידעתי, כי ירא אלהים אתה… כי ברך אברכך, והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים… וירש זרעך את שער אויביו".

התורה היא לא דבר צדדי בין שאר דברים, היא נשמת הכל ומסביבה אנו מתאגדים. וכבר היו דברים מעולם, אחרי קום המדינה, חזית דתית מאוחדת של כל המפלגות הדתיות. חדש ימינו כקדם.

חבר אני לכל אשר יראוך.