הסעיף ב"חוק בן גביר" שנפסל היום (חמישי) בבג"צ נוגע בחשש שהשר יורה לפתוח בחקירה, אך יהיה מדובר בעבירה עליה אין מדיניות של העמדה לדין. לטענת המשנה לנשיא עוזי פוגלמן: "החשוד עשוי למצוא עצמו נתון לחקירה פלילית פולשנית, אף שמלכתחילה אין כוונה להעמידו לדין".

סולברג: "התיקון לא שינה באופן מהותי מן המצב שנהג לפניו"

שופט בית המשפט העליון נעם סולברג ציין כי "התיקון לא שינה באופן מהותי מן המצב שנהג לפניו". לדבריו, "המשטרה אינה מוסמכת לפתוח בחקירה, כאשר ידוע מראש כי זו לא תוליך להעמדה לדין. מדיניות השר אינה יכולה להתיר זאת". סולברג התנגד לפסילת הסעיף.

סולברג גם רמז שפסילת הסעיף איננה שומרת על זכויות האזרחים אלא מקפחת אותם: "פסילת הסעיף אינה מפחיתה את החשש לפגיעה בזכויות; ההפך הוא הנכון. לא מצאתי אפוא עילה להתערבות חוקתית בסעיף זה"

שופט העליון יוסף אלרון טען כי "יש לדחות את העתירות. אלרון טען כי הנחת היסוד היא שהשר ישתמש בסמכויותיו כדין. ואם לא, הטיפול בכך הוא במישור המנהלי ולא במישור החוקתי". לעניין סמכות השר לקבוע מדיניות כללית בתחום החקירות, טען אלרון כי התיקון לפקודה ממילא אינו מסמיך את השר להתערבות בהחלטות המשטרה ביחס לחקירה פלילית קונקרטית.

אלרון: "מדובר בקפיצת מדרגה בעייתית"

אלרון ציין כי ביטול תיקון לחוק-יסוד, כפי שנעשה בעניין הסבירות באופן תקדימי, על חודו של קול, "עלול, חלילה, לשדר רושם מוטעה כי הכרזה על בטלות חוק רגיל היא כמעט עניין של מה בכך. רושם שכזה יש לדחות באופן נחרץ וברור"

השופט יוסף אלרון (קרדיט: יונתן זינדל/פלאש 90)

עוד כתב: "אם נורה על ביטול התיקון לחוק או חלקו, הרי שאנו מייסדים כעת קטגוריה נוספת של מקרים שבהם הורה בית משפט זה על בטלות חקיקה ראשית, מתוך חשש כי ייעשה בו שימוש לרעה החורג מגבולות המותר, נורה על בטלותו כצעד "מניעתי". מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית ובעייתית במיוחד".

"ראוי כי נישמר מלהביע עמדה בסוגיות ציבוריות"

"ככל שטענות העותרים ממוקדות יותר ויותר בזהות מפעיל הסמכות, ופחות כלפי הסמכות עצמה ומגבלותיה, מתחדד החשש כי אנו סוטים מבחינת סוגיה משפטית בלבד לזירה המורכבת של סוגיות ציבוריות, לאו דווקא משפטיות. סוגיות אשר ראוי כי נישמר מלהביע עמדה ביחס להן" ציין אלרון. "כניסת בית משפט זה ללב המחלוקת הציבורית תוביל באופן בלתי נמנע לפגיעה באמון הציבור בו".

בסיכום דבריו אלרון אמר כי "שבה וצפה במלוא עוזה התהייה בדבר הקשר הרופף עד מאוד שבין הטענות בעתירות, שעיקרן התנהלותו של השר בן גביר, לבין הסעד המרכזי המבוקש בהן, ביטול התיקון לחוק. במצב זה התוצאה המשפטית היא ברורה לטעמי".