"על הניסים ועל הגבורות" בתוך המלחמה הארוכה הזו מסתתרים סיפורים של אור. איתנו באולפן סרוגים אביתר לזרוביץ' לוחם בחטיבת הנח"ל הצפונית שנפצע בהיתקלות קשה מול מחבלים בלבנון בה נהרגו שישה לוחמים: אליאב אביטבול, הרב אבי גולדברג, שאול מויאל, גלעד אלמליח, עמית חיות וגיא שבתאי ה' יקום דמם.
אביתר פותח בסיפור הקרב: "שבת פרשת בראשית, היינו בכפר עיטרון בסיום הסבב, העמסנו את כל התיקים על המשאית, נשארנו עם הווסטים וציוד הלחימה האישי והתחלנו את המשימה האחרונה. באחד הבתים שעברנו דרכם, פתחתי דלת ואני רואה מולי במרחק מטר וחצי שני מחבלים חמושים, הם פתחו עלי באש מיד, בנס פספסו אותי, פגעו לי רק ביד בצרור הראשון, נפלתי ישר הצידה, משם הקרב המשיך.
על החילוץ תאר אביתר: "לחלץ אותי היה סיפור קשה, החברים ניסו כמה פעמים אבל הקרב נמשך, מי שפינה אותי נפצע בעצמו, לבסוף חילצתי את עצמי, גררתי את עצמי החוצה בתוך שדה קרב, עם היד תלויה, איבדתי המון דם, קיבלתי רסיסים ושברים בגוף, מסביב צעקות וירי, ניסים לכל אורך הדרך איך יצאתי מזה בחיים".
"כשאתה יוצא לקרב אתה מרגיש שאתה חלק ממשהו גדול"
הלוחם שחילץ את אביתר לא האמין שהוא הגיע לטיפול נמרץ הוא חשב שהגרוע מכל קרה. אביתר חולץ מתוך הקסבה בכפר הצפוף באלונקה ואז הועלה על האמר צבאי ומשם למסוק, הוא הורדם והונשם בבית החולים והיה בין שמיים וארץ במשך מספר שבועות, הריאות ספגו את ההדף של הרימונים והיו במצב לא פשוט.
אביתר שיתף על התפילות של עם ישראל, על השם שלו שהגיע גם מעבר לים, על העזרה של המשפחה והחברים כל לילה לצידו: "מעמיסים עליך אור ודאגה שקשה לפעמים להכיל את זה."
ומוסיף: "כשאתה יוצא לקרב אתה מרגיש שאתה לוקח על עצמך משהו גדול ואתה חלק ממשהו היסטורי, אתה כולל בתוכך את כל עם ישראל וזה משפיע על האחוה בשדה הקרב".
אביתר מספר על הקשר החזק עם החברים לנשק: "הריפוי שלי זה הריפוי שלהם, כל כך חשוב בפוסט טראומה לדבר על זה ולשתף ולחזור לסיטואציות עם החברים, יש המון כימיה, המון הבנה ביננו".
"ביקשתי שהמג"ד יבוא לספר לי מי נפל"
על התעוררות בבית החולים מתאר אביתר: "ההתעוררות לקחה ימים ארוכים עד שהצלחתי להפריד בין מציאות לדמיון, הייתי בעולמות אחרים. בזכות התמיכה בלתי פוסקת של כולם מצאתי כוחות.
כשחזרה לי התודעה הגיעו המפקדים שלי ומישהו פלט בטעות על חבר שנהרג, פתאום הבינו שקלטתי את החדשות הרעות. ביקשתי מהמג"ד וחבר נוסף שיבואו ויספרו מה קרה שם בבית ההוא בלבנון, אלו היו רגעים קשים מאד, אם זה לא היה החברים שלי שאני איתם שנים זה לא היה עובר בקלות".
אביתר מספר על הקשר עם החברים שנפלו: "שאול מויאל הי"ד אב לעשרה רק מלהיות לידו אתה מקבל תחושה טובה, אבא של כולנו. וגלעד אלמליח הי"ד בחור מתוק זכור לי לטובה, פעם אחת הוא אמר לי "איך אתה מצליח לדבר יפה עם אנשים שהם לא מהמגזר", זה הלך איתי. והס' מ"פ שלי אליאב אביטבול שהיה הכי קרוב אלי, בן אדם מדהים, הייתי צמוד אליו השנה, מלח הארץ במובן הכי טהור של המילה. כל החפ"ק זו חבורה מלוכדת, כולם אנשים של עשייה נתינה, רעות ורצינות".
בסיום השיחה אביתר מזכיר את הפצועים בנפש אלו שהיו באירוע, ראו מראות קשים, מסרו את נפשם אבל מבחינה פיזית לא קרה להם כלום: "צריך לזכור שגם הם צריכים את החיבוק התמיכה והתפילות של עם ישראל".
אביתר ניצל בנס מתוך התופת ואז התעורר מתרדמת לא פשוטה ובכך חווה נס נוסף, נס שנותן לנו אור ותקווה לראות ניסים עוד יותר ועוד יותר טובים.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
