הסערה התקשורתית הבוקר (רביעי) סביב המתווה שהציג השר קרעי להפרטת התאגיד, חידדה ביתר שאת את התופעה הבזויה: הברנז'ה מתגייסת להגן על האינטרסים שלה ומכריזה מלחמה על מי שעומד מולה, גם כשזה בא על חשבון האמת.

הבוקר נכנסתי לצהובון גיא פינס ונתקלתי באייטם מעניין שדיווח על אבירת זכויות האדם השחקנית נעמי לבוב, נלחמת בוועדת הכלכלה על המשך קיומו של תאגיד שידור ציבורי, ומטיחה בשר קרעי: "תשמור על התכנים של הילדים שלי נקיים מאינטרסים", הלכתי לראות במה דברים אמורים. הצצה קטנה לדיון ששודר בערוץ הכנסת, לימדה אותי שיעור בכוחה של תקשורת במסגור והנדסת תודעה.

במסגרת הדיון פנתה לבוב לשר והתחננה בפניו כאם חד הורית לא לפגוע בנקיות התכנים של הילדים – ביקשה להשאירם נטולי פרסומות. "אמרתי שהחינוכית תישאר במימון ציבורי", השיב לה קרעי וניסה להעמיד דברים על דיוקם, אך לבוב המשיכה בשלה.

"הסדרות הישראליות מביאות לנו יוקרה בעולם, בשבילי, בשבילנו כמדינה זאת תעודת כבוד ליצירה, לאיכות, לתו איכות", דקלמה, וטעתה שוב. במתווה החדש הבטיח השר לשמור על המשך מימון סדרות מקור ישראליות.

יצירת דה – לגיטימציה לדיון ענייני וקידום שיח פופוליסטי

כאמור, העובדות לא נתנו לגיא פינסים למיניהם לבלבל אותם, והם מיהרו במסגרת הקמפיין לשלוף ראיונות ארכיון של שחקני הסדרות, מדברים נגד פגיעה ממשלתית ביצירות הטלוויזיה. איך אמרו ההורים שלנו וצדקו? ילדים, אל תאמינו למה שמספרים לכם בתקשורת.

זוהי רק דוגמא, התופעה, רחבה יותר. חלקים בתקשורת ובברנז'ה המקומית מתגייסים אוטומטית להגן על חבריהם באליטות התרבותיות והתקשורתיות, לעיתים קרובות מדי מבלי לבדוק לעומק את הסוגייה או לנתח את העובדות. הם מתייצבים שם מתוך דחף אוטומטי ויוצרים הטיה ברורה של הדיון הציבורי.

מה כן ניתן לבקר במתווה בחדש?

יש מי שטוענים ובצדק כי אם מה שהפריע לשר קרעי הוא המימון הציבורי, נשאלת השאלה מדוע לבטל רק את מדור החדשות והאקטואליה של התאגיד ולא את כל שידוריו. מנגד יש טענה חזקה לא פחות לפיה; כספי ציבור לא אמורים לממן דעה פוליטית של צד אחד בלבד, וכי ראוי להותיר את המרחב הציבורי חף מהטיה אידיאולוגית מובהקת.

את הדיון המהותי הזה התקשורת מעדיפה לדחוק הצידה. במקום זאת, היא בוחרת להדגיש את הדמות של לבוב ולבנות סביבה נרטיב של מאבק הרואי נגד הממשלה. גישה זו אינה רק שגויה מהותית, אלא גם מזיקה. היא יוצרת דה-לגיטימציה לדיון ענייני ומעודדת שיח פופוליסטי במקום שיח מבוסס עובדות.

ההתגייסות האוטומטית השל הברנז'ה לטובת ”שלהם”, לעיתים קרובות תוך התעלמות מהעובדות, פוגעת במרחב הציבורי שלנו. עלינו לדרוש מהתקשורת לנהוג באחריות, להציב את האמת והעובדות מעל לאינטרסים פוליטיים או אישיים, ולהעניק לציבור את הכלים להבין את המורכבות של הסוגיות שעל הפרק. רק כך נוכל לנהל שיח דמוקרטי אמיתי ולשמור על אמון הציבור במערכת.

התאגיד, בדיוק כמו כל גוף ציבורי אחר, זקוק לביקורת עניינית ולשיח פתוח. הפיכתו לכלי מלחמה פוליטי, בין אם מצד הממשלה ובין אם מצד מתנגדיה, פוגעת בציבור ובערכים שעליהם מבוססת דמוקרטיה.