בשבועות האחרונים, תמונות היסטוריות מגיעות מאיראן: כבישים ראשיים שרויים בחשכה, תור ארוך משתרך מחוץ לתחנות דלק, ואזרחים מוחים על המחסור בשירותים בסיסיים. המחסור החמור בחשמל, שהוביל לכיבוי תאורת הרחוב בצירים מרכזיים, מהווה סימן נוסף להידרדרות המתמשכת במצבה של הרפובליקה האסלאמית.

איראן במשבר כלכלי מעמיק

הכלכלה האיראנית נמצאת במשבר עמוק. האינפלציה הרשמית עומדת על כ-40%, אך מומחים מעריכים כי בפועל היא גבוהה בהרבה. המטבע האיראני איבד כ-30% מערכו בשנה האחרונה בלבד.

"המצב הכלכלי הוא הגרוע ביותר מאז המהפכה האסלאמית," טוען ד"ר עלי רזא נדרי, מומחה לכלכלת איראן מאוניברסיטת טהראן.

התעשייה הכבדה באיראן סובלת מהזנחה רבת שנים. מפעלי הפטרוכימיה, שהיו פעם מקור גאווה לאומית, פועלים בתפוקה חלקית בשל מחסור בחלקי חילוף ותחזוקה לקויה.

"אנחנו רואים קריסה של תשתיות שנבנו לפני עשרות שנים," מסביר מהנדס בכיר במפעל נפט בדרום איראן, שביקש להישאר בעילום שם.

הסנקציות המערביות ממשיכות להכביד על הכלכלה האיראנית. למרות הניסיונות לעקוף אותן באמצעות סחר עם סין ורוסיה, המגבלות על מערכת הבנקאות והסחר הבינלאומי מקשות על פעילות עסקית תקינה.

"גם כשיש לנו כסף לשלם, אנחנו לא מצליחים להעביר אותו," מספר יבואן איראני. "העלויות של עקיפת הסנקציות מתגלגלות בסוף לצרכן."

חרבות ברזל

ההוצאות הצבאיות העצומות של איראן במסגרת תמיכתה בחיזבאללה ובחות'ים בתימן מכבידות על הכלכלה המקרטעת.

מקורות מערביים מעריכים כי איראן השקיעה מיליארדי דולרים בתמיכה בארגוני הטרור האזוריים. "המשטר מעדיף להשקיע במלחמות חיצוניות במקום ברווחת אזרחיו," אומר מוחמד טאהרי, פעיל זכויות אדם איראני הגולה בלונדון.

מומחי ביטחון מעריכים כי העלות השנתית של תמיכת איראן בארגוני החסות שלה עומדת על כ-3-4 מיליארד דולר. "זו הוצאה עצומה למדינה שאזרחיה סובלים ממחסור בסיסי," מציין ד"ר ג'יימס רוברטס, מומחה למזרח התיכון מאוניברסיטת הרווארד.

התערערות כוחו של משטר אסד בסוריה והלחץ הגובר על חיזבאללה בלבנון מחלישים את "ציר ההתנגדות" האיראני. פרופ' סארה כהן, מומחית ליחסים בינלאומיים, מסבירה: "איראן מאבדת את אחיזתה באזור. ההשקעה העצומה בבניית מערך השפעה אזורי מתחילה להתפורר."

ההתקרבות בין סעודיה לאיראן, שתווכה על ידי סין, לא הניבה את התוצאות המקוות מבחינת טהראן. "ההסכם עם הסעודים היה אמור לסמן פריצת דרך דיפלומטית, אבל בפועל איראן נשארה מבודדת יחסית," מסביר ד"ר חסן מרואני, מומחה ליחסי איראן-סעודיה.

מעבר למחסור בחשמל, איראן מתמודדת עם בעיות תשתית חמורות נוספות. מערכת המים העירונית בערים רבות קורסת, וזיהום האוויר בטהראן הגיע לרמות שיא. "אנחנו רואים כשל מערכתי בכל התשתיות הלאומיות," מסביר ד"ר פרויז שהריאר, מהנדס תשתיות לשעבר במשרד האנרגיה האיראני.

ההנהגה והאזרחים

בערים שונות באיראן מתרחשות הפגנות על רקע המצב הכלכלי. "האזרחים כבר לא מפחדים להביע את מורת רוחם," מספר עלי, סטודנט מטהראן שביקש להישאר בעילום שם. "אנשים מבינים שאין להם מה להפסיד."

המחאות כוללות גם שביתות של פועלים במגזרים שונים. "העובדים לא מצליחים לכסות את ההוצאות הבסיסיות שלהם," מסביר מנהיג איגוד מקצועי באיספהאן. "המשכורות לא מספיקות אפילו לשבועיים."

המנהיג העליון, עלי חמינאי, בן ה-85, נראה פחות ופחות בציבור. שאלות לגבי יורשו והמאבקים הפנימיים במערכת השלטונית מוסיפים לחוסר היציבות. "יש תחושה של סוף עידן," אומר ד"ר רזא פרידי, היסטוריון איראני.

מאבקי הכוח בין זרועות השלטון השונות – משמרות המהפכה, הממשלה האזרחית, והמועצה העליונה – הופכים גלויים יותר. "אין תיאום בין מוקדי הכוח השונים," מסביר פרופ' מהדי חוסייני, מומחה למדע המדינה.

בעיה נוספת היא היעדר מנהיגות צעירה אפקטיבית במערכת. "הדור הבא של המנהיגים לא מצליח להתחבר לציבור הצעיר," מסביר ד"ר נאסר המדאני, חוקר חברה ופוליטיקה באיראן. "יש פער עצום בין ההנהגה לבין האוכלוסייה הצעירה, שמהווה רוב במדינה."

מומחים חלוקים לגבי העיתוי, אך רבים מסכימים כי המשטר האיראני נמצא בנקודת משבר משמעותית.

השילוב של משבר כלכלי, בידוד בינלאומי, אובדן השפעה אזורית ואי-שקט פנימי יוצר אתגר חסר תקדים למשטר האייתוללות.

ההיסטוריון פרופ' מהדי נורי מסכם: "המשטר האיראני שרד משברים רבים בעבר, אך הפעם המצב שונה. הסדקים נראים בכל מקום, והשאלה היא לא אם המשטר יתמוטט, אלא מתי ומה יבוא במקומו."