המכון הישראלי לדמוקרטיה הגיש היום (שלישי) לנשיא המדינה יצחק הרצוג את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2024. פרויקט המדד נערך זו השנה ה-22 ברציפות, והוא משרטט תמונת מצב מורכבת בנוגע להערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והלכידות הפנימית בחברה. 

לפי נתוני המדד, השנה חלו ירידות מסוימות באמון הציבור ברוב המוסדות, אך מדרג האמון כמעט שלא השתנה. צה"ל זוכה לאמון הרב ביותר, ואחרי ירידה מסוימת במהלך השנה (מ-79% בדצמבר 2023 ל-69% במאי 2024), האמון בו בכלל המדגם עלה באוקטובר 2024 ל-77%. במקום השני נמצא נשיא המדינה (מאי 43%, אוקטובר 38%).

עוד נאמר כי אחרי אירועי ה-7 באוקטובר חלה עלייה בשיעור נותני האמון במשטרה (55% בדצמבר 2023), אך האמון בה ירד שוב במאי 2024 (41%) וחלה ירידה נוספת באוקטובר (37%). שיעורי האמון בבית המשפט העליון נותרו כמעט ללא שינוי, ובשתי המדידות כרבע מכלל הציבור נתנו אמון בתקשורת. מנגד, האמון בממשלה ובכנסת עלה מעט במהלך השנה (ממשלה– מ-18% במאי ל-25% באוקטובר, כנסת– מ-13% במאי ל-16% באוקטובר). וכמו בשנים עברו, בתחתית הרשימה נמצאות המפלגות.

כמה אופטימיים לגבי העתיד של ישראל?

המדד התייחס גם לשאלת העתיד של ישראל, כש-56% מהמרואיינים היהודים דיווחו שהם אופטימיים לגבי העתיד. עם זאת, 54% מהציבור היהודי ו-77.5% מהציבור הערבי העריך שהשלטון הדמוקרטי בישראל בסכנה. ההבדלים בשאלה זו בין המחנות הפוליטיים הם גדולים: בשמאל מדובר ברוב גדול (94%) המאבחן סכנה, ובמרכז (71%) שותפים להערכה זו. עם זאת, בימין מדובר במיעוט (38%) המעריכים שהשלטון הדמוקרטי בישראל מצוי בסכנה חמורה.

בנושא המתחים העיקריים בחברה הישראלית, השנה חלה עלייה תלולה בכלל המדגם בשיעור הסבורים שהמתח העיקרי בחברה הישראלית הוא בין ימין לשמאל (48%). אחריו הצביעו המשיבים על המתח בין יהודים לערבים (31%) ובין חילונים לדתיים (14%). מפילוח הציבור היהודי לפי מחנות פוליטיים עולה כי בשמאל שיעור גבוה יותר מאשר במרכז ובימין חושבים כי המתח בין ימין לשמאל הוא העיקרי (שמאל – 64%, מרכז – 49.5%, ימין – 53%). בציבור הערבי, מעל מחצית (55.5%) מציינים את המתח בין יהודים לערבים כחזק ביותר.

הרצוג: "הירידה באמון הציבור – מטרידה אותי מאד"

בעקבות קבלת המדד, הנשיא הרצוג אמר כי "האמון בעצמנו, בעמנו, במדינתנו, היה תמיד אבן פינה עבורנו. כאשר האמון מתערער, כאשר היסודות מתערערים, האומה בסכנה. זו הנוסחה, במובנה הבסיסי ביותר. לכן, הירידה באמון הציבור בין האזרח הישראלי לבין מוסדות המדינה, אשר משקפת מגמה שבשנה האחרונה אפשר לחוש ביתר שאת, מטרידה אותי מאד". 

"בעיניי לא ניתן להפריד בין ירידת האמון הציבורי לתרבות המדאיגה והאלימה של התכתשויות וחילופי האשמות ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי, ובין כל אלה – לטלטלה שאנו חווים כחברה וכמדינה" הוסיף. "גם בעת הזאת, ובמיוחד בה, אסור לנו לשכוח שאויבינו עשו ועושים מאמצים ניכרים כדי ללבות בכל דרך את העימות הפנימי בתוכנו – הן בתקופה שקדמה לטבח, והן בשנה האחרונה. שהם ביקשו לפגוע אנושות באמון הפנימי שלנו, ותיארו זאת כ"התפוררות הישראלית". אסור לנו לשכוח, ואסור לנו לוותר אחד על השני, ועל המדינה ומוסדותיה".

הרצוג הבהיר בסיכום כי "אנו חייבים לפעול ולהשיב את אמון הציבור במדינה ובמוסדותיה. האמון הוא הנכס הגדול ביותר של כל מדינה. בשעה שבה רבים מוטרדים משחיקת ערכי הדמוקרטיה בישראל, אני מבקש להדגיש: לדמוקרטיה הישראלית אין תחליף".

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "האמון הקורס ברשויות השלטון ובמוסדות דמוקרטיים הוא תמרור אזהרה בוהק. זהו ביטוי לכך שאזרחים רבים בישראל מרגישים שהשלטון כבר אינו עובד כדי לקדם את טובתם ואת הטוב המשותף. בזמן שמקדמים חוק השתמטות, מתעלמים מיוקר המחיה ולא מספקים מענה לאוכלוסיית המפונים, אנו עדים לעיסוק אובססיבי בפירוק המערכות המקצועיות ובדריסת מסורות שנבנו במשך שנים, וזאת מתוך מטרה להסיר בלמים, לחזק כוח פוליטי ולקדם מקורבים על חשבון טובת הכלל. אנחנו חייבים להתעשת לפני שיהיה מאוחר".

מדד הדמוקרטיה הוגש לנשי המדינה על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ופרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון. צוות מדד הדמוקרטיה 2024 כלל את: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן ואינה אורלי ספוז'ניקוב.