דרמטי: הילדה מפרשת העוברים תעבור להורים הגנטיים

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון פסק כי יש להעביר את הילדה סופיה, מפרשת העוברים, להוריה הביולוגיים עפ"י הבדיקות הגנטיות זאת למרות שהילדה כבר בת שנתיים וגדלה אצל ההורים המולידים.

עפ"י פסק הדין התובעים טענו כי הם הוריה של הילדה, כיון שהם בעלי המטען הגנטי. ויש ליתן עדיפות של ממש ל"קול הדם" – הוא המטען הגנטי. לתובעים טענות קשות סביב התנהלות הנתבעים, ובמיוחד בשל סירובם בהליכים הקודמים לבצע בדיקת רקמות לבירור זהות נושאי המטען הגנטי. התובעים טוענים כי הנתבעים האריכו ההליכים ע"מ ליצור עובדות בשטח ולהאריך את תקופת ההתקשרות.

עוד נכתב בפסק הדין: "התובעים טוענים כי טובת הילדה, במיוחד לטווח הארוך, מחייבת שתגדל במשפחתה הטבעית, עם הוריה ואחותה הגנטיים. התובעים מודעים לכך שיהא צורך לנתק הילדה ממי שגידלו אותה אולם לטעמם, בתכנון נכון, הדרגתי ומושכל, ניתן יהיה להתגבר על הקשיים האמורים.

מנגד הנתבעים טוענים, בקצרה, כי לילדה צרכים וקשיים מיוחדים. היא מוכרת כבעלת נכות בשיעור של 100% במוסד לביטוח לאומי. היא סובלת ממום בלב ומבעיות תפקוד שונות. הם מדגישים כי טיפלו בה במסירות רבה וכי קיימים עניינים רפואיים חשובים שרק הם מכירים אותם. העברתה לזרים לה, שאינם בקיאים בענייניה הרפואיים, תהווה עבורה סכנה של ממש.

הנתבעים טוענים כי האם היולדת היא האם וכי לא ניתן לנתק או לשלול את אימהותה. הנתבעים מדגישים כי טובתה הוודאית של הילדה היא הישארות עמם. הם מציינים ומדגישים את תאוריית ההתקשרות. ההתקשרות טובה והפסקתה יכולה להביא לנזק קשה ובלתי הפיך.

הנתבעים טוענים כי טענת "קול הדם" פועלת גם לזכותם מהטעם שהילדה גדלה ברחם האם המגדלת וזו הניקה אותה. הנתבעים טוענים כי לא האריכו ההליכים הקודמים ומלכתחילה הסכימו לבירור המטען הגנטי אולם אימצו את עמדת האפוטרופסיות לדין שמונו כי יש להתנות הבירור בוויתור מראש על טענת הורות.

לבסוף קבע בית המשפט: "אין בדין הישראלי הסדרה כוללת לקביעת שאלת ההורות. אין הוראות חוק המסדירות במפורש את מונחי האבהות, האימהות או ההורות. יחד עם זאת, התפיסה היא כי הורות היא בראש ובראשונה ההורות הגנטית".