ישראל במלחמה היום ה-403. בניגוד למוקדי לחימה אחרים ברצועה, צה"ל פועל באופן מועט בשטח מחנות הפליטים במרכז הרצועה – דיר אל באלח והסביבה.

ישנם מעט דיווחים על פעילות הצבא במקום הנדירה שבהם היא לפני כחודש אז כוח צה"ל פעל בשכונת אל בוריג' וחיסל מחבלים בתוך שטח בית ספר.

בצבא מסתכלים באופן רוחבי ומציינים כי כל 26 הגדודים ברצועה הם שברי פרטים והמצב במחנות איננו שונה, חמאס פועל שם ברמת הפיקוד בדרג הזוטר וההתנגדות שהצבא נתקל בה היא באופן מינימלי ושאינו סדור. תחקיר שערכה באוגוסט השנה רשת  CNN ציין כי מרבית החטופים נמצאים במרכז הרצועה. בצה"ל יודעים לא מעט על מקומות מסוימים ועושים ככל שניתן על מנת להשיב אותם כשהם בחיים.

בצה"ל מציינים כי יש עניין כעת לשמר את המשימה המרכזית שהיא ביתור הרצועה ממזרח למערב במספר צירים. בשלב זה האינטרס המדיני והצבאי הוא לאפשר את הזזת האוכלוסייה דרומה מאזור עזה וצפונה מאזור רפיח.

ציר נצרים (צילום: לוחמי גדוד 22)

בצבא ישנה תפיסת הגנה המדברת על מסדרון קרקעי די רחב של מספר קילומטרים מישראל אל חוף הים ברצועה עם הגנה קרקעית מבוססת, בין היתר פרישת הגנה של 360. האחיזה בשטח היא טובה, האויב מוחלש והיקפי הפעילות מעידים על כך. בצה"ל מציינים כי תיאורטית ניתן להתרחב לכל מקום, אבל אין עניין להרחיב את רצועת הביתור עמוק למחנות המרכז, זה יחשוף את החיילים לפגיעה שלא לצורך. בצל הנתונים הללו, בצבא נמנעים מלתמרן באופן משמעותי במחנות המרכז.

ללוחמים יש אישור לפגוע במחבלים שבוזזים את הסיוע

השבוע פורסם כי ישראל פתחה את ציר כיסופים להכנסת סיוע הומניטרי, צעד שגרר ביקורת חריפה בדעת הקהל. מדובר בסוגיה מאוד בעייתית בעיקר בגלל שחמאס משתלט על הסיוע, דבר המספק לו חמצן. למדינה אין שליטה על חלוקת האוכל, זה כפוף תחת הארגונים הבינלאומיים. ברמה הפרקטית בצה"ל מתעסקים לא מעט ביכולת לפקח ולעקוב אחר שיירות הסיוע, למרות שהחלוקה מיושמת על ידי הארגונים הבינלאומיים, ישנם מקרים בהם חמאס משתלט או בוזז את הציוד וכך משמר את כוחו, דבר המעניק לו צינור חמצן.

בצה"ל משקיעים מאמצים מודיעיניים ואג"מיים בניסיון לסכל את היכולות של חמאס להשתלט על השיירות, לא תמיד זה מצליח, אך ישנם הישגים ומזה מעלה את מימד ההרתעה מול חמאס. ללוחמים יש אישור לפגוע במחבלי החמאס, אך זה מהווה אתגר על מנת לא לפגוע בשיירה עצמה.

המטרה היא לא להחזיק בשטח ג'באליה, אלא לחפש את המחבלים

בחודש האחרון צה"ל פועל באופן עצים בג'באליה. המשימות שצה"ל מבצע כעת הם חלק מרעיון סדיר לגרום לאוכלוסייה לנוע דרומה על מנת להשאיר את הצפון ריק מעזתים כדי לפגוע באויב. מחבלי החמאס עדיין מסתתרים בין האוכלוסייה, "זה לא זבנג וגמרנו, זו עבודה סיזיפית", מעריכים בצבא. בסופו של דבר בצה"ל מעריכים כי הפעולה משרתת את התמונה הגדולה הן הצבאית והן המדינית.

אם נחזור אחורה בזמן, בחודש מאי האחרון צה"ל ביצע משימה במרחב ג'באליה והוציא את הלוחמים משם, בצבא מגיבים לביקורת על כך שהלוחמים נכנסים ושבים למקום שוב מה שגורם לנפילות רבות בקרב הכוח וחזרתם של מחבלי חמאס למרחב. מבחינת צה"ל אין ערך להישאר שם באופן קבוע אם אין עניין צבאי להחזיק בשטח, בצבא מחפשים מחבלים ולא את הקרקע.

הפשיטות – פעולה המתאימה לסטטוס קוו הנוכחי

כבר חודשים ארוכים שצה"ל הפחית את עוצמת הלחימה ברצועה ומתמקד בפשיטות בלבד בצבא טוענים כי זו שיטת הפעולה המתאימה כעת לסטטוס קוו הנוכחי. בשנה האחרונה נעשו מאמצים חסרי תקדים בהשמדת התת קרקע. בצה"ל לא מציינים מספרים, אך ההיקפים בהשמדת תשתיות אלו משמעותיות מאוד והפעולה נמצאת בשלב משמועתי מאוד למיגור האיום. ברצועה ישנה הגנה קבועה, אך בשאר המקומות הכלי המתאים מבחינת הצבא הוא פשיטות המאפשרות להגיע ליעדים ולאמצעי הלחימה.

באשר למצבה של העיר התחתית ברצועה, בצה"ל כבר תקופה שהוא בשליטה על כל מה שקורה מתחת לאדמה, יש מיפוי מקיף והחלק הארי של המערכת הקרקעית כבר הושמד. חמאס פורק מכל הכיוונים, במבחן התוצאה המציאות היא במקום אחר מאשר מתחילת המלחמה.