ניצחון דונלד טראמפ בבחירות בארצות הברית הוא שינוי טקטוני, לא רק במערב אלא בכל העולם, לישראל יש כעת חודשיים אחרונים של שלהי ממשל ביידן שטומנים בחובם סכנות לא מבוטלות, ולאחר מכן 4 שנים של הזדמנויות חסרות תקדים.
דונלד טראמפ הוא דמות כמעט יחידה מסוגה בפוליטיקה העולמית, אדם אחד שעצם בחירתו לנשיאות ארצות הברית משנה את העולם. מדינות שהלכו לישון בייאוש תחת ממשל ביידן והציפייה לממשל האריס קמו לחגיגות, ומדינות אחרות להפך.
ישראל היא אחת המדינות שצריכה יותר מכל לחגוג את ניצחונו של דונלד טראמפ, אך גם להיזהר ממה שהוא יכול לבשר עליו לממשל הדמוקרטי היוצא. ישראל הפכה בלילה אחד ממדינה על סף צרות בין לאומיות חסרות תקדים שהיו עלולות לכלול סנקציות ישירות על אזרחים, מנהיגים וארגונים כפי שתכננו בממשל הדמוקרטי בשבועות האחרונים, למדינה שמעמדה הבין לאומי הפך לא רק למוצק, אלא לאטרקטיבי.
ממדינה על סף צווי מעצר בין לאומיים נגד מנהיגיה, ישראל הפכה ביממה האחרונה לשער כניסה האזורי לאמריקה. אסור לשכוח שהימין הישראלי לא רק מקורב לטראמפ וסביבתו אלא היה חלק אקטיבי בקמפיין הבחירות של טראמפ. גורמים כמו מרים אדלסון שתרמו עשרות ומאות מיליוני דולרים לקמפיין טראמפ, ואנשים כמו יוסי דגן יהפכו בקרוב לבני בית, בבית הלבן.
לישראל אסור לפספס את ההזדמנויות שכהונה זו טומנת בחובה, בסיבוב הקודם, מחצית מכהונת טראמפ בוזבזה בישראל על סבבי בחירות בלתי פוסקים, שהעמידו את טראמפ מול שוקל שבורה כשרצה להעמיד הישגים שמרניים בישראל כמו מהלכי סיפוח או צעדים מרחיקי לכת נוספים. לישראל אסור להישאב שוב אל כאוס שלטוני, כל יום מבוזבז בכהונת טראמפ הוא זהב על הריצפה, וישראל צריכה לאסוף כל מטבע אפשרי.
בפני ישראל עומדות 4 שנים חסרות תקדים של הישגים אפשריים, זה לא רק טראמפ שהרבה יותר נוח לישראל והתפיסה הישראלית הבין לאומית, גם כוורת טראמפ והאנשים הצפויים להיות ממונים לגורמים בכירים בקבינט הם אוהבי ישראל מובהקים. מייק פומפאו, דייויד פרידמן, ג'ראד קושנר וגורמים נוספים הם אוהבי ישראל, תומכי החלת ריבונות וחברי אמת של העם היהודי, וגם אם לא ריבונות, הכם עם סעודיה שלפני ימים היה פנטזיה, הפך שוב למציאות.
בניגוד ל-4 שנים הקרובות תחת טראמפ שיתחילו בינואר, החודשיים הקרובים עד להשבעתו יכולים להיות תקופה מסוכנת לישראל. באותה תקופה לאחר הבחירות ב-2016, ניצל ברק אובמה את החלון בין הממשלים לתקוע לישראל סכין בגב, והורה לאנשיו באו"ם לא להטיל ווטו על החלטה אנטי ישראלית, שהובילה בחלקה אל התיקים הנידונים כרגע נגד ישראל בבתי דין בין לאומיים.
ביידן הוא לא אובמה, קיים סיכוי לא מבוטל שהוא מתוסכל הערב הרבה יותר ממפלגתו שלו שזרקה אותו למען קמלה המובסת, והאישיות שלו הרבה פחות לעומתית מאשר אובמה אך הסיכוי שם. על מדינת ישראל ללכת בין הטיפות למשך החודשיים הקרובים, להוריד פרופיל. אך אחרי זה כל האפשרויות יהיו פתוחות.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
