אלפי בני אדם ליוו במהלך הלילה בדרכו האחרונה את הלוחם רס"ל שובאל בן נתן הי"ד מהישוב רחלים שבשומרון בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. שובאל בן נתן, הותיר אחריו הורים ושישה אחים ואחיות.

שובאל בן נתן הי"ד, לוחם בחטיבת כרמלי, נפל בקרב בדרום לבנון כשכוח צה"ל הותקף על ידי מחבלים שיצאו מפיר מנהרה.

שלומית אימו של שובאל ספדה לו: "בני אהובי בכורי, ילד של קסם ואור וחן ועדינות. ילד של ניגון וטבעיות וזרימה. ילד של עוצמה ואמת ותקיפות של חייל של דוד המלך. היית אור שמחבר אליו כל אחד. זכית להיות בערב סוכות איתנו. כל השנים היתה לך חדווה בבניית הסוכה. בערב הושענא רבה שלחת לי תמונה שלך בסוכה בבסיס עם המילים 'אני מנצל עוד כמה דק' בסוכה'. בחרת בלב שלם במלחמה הזו, רצית להילחם ולהשיב תקומה וכבוד לאומה. נשתדל להוסיף מהאור של שובאל בעולם. נתגעגע לחיבוק שלך למילים הטובות".

אביו של שובאל – הרב דודו בן נתן – ראש ישיבת רחלים: "הפכת אותי ואת אמא לאבא ואמא, הפכת את ההורים משני הצדדים להיות סבא וסבתא, ועכשיו אתה הופך אותי לאב שכול. אמא שכולה. אחים שכולים. סבא וסבתא שכולים. כמה כוח של מהפכה היה בך. אתה לוחם חוד, רצית להיות בחוד כל הזמן. לא יכולת לסבול שאתה יושב כשאחרים נלחמים. לפעמים לוחמי חוד רצים קדימה מידי מהר מידי למעלה מידי. עוברים את כל המציאות. עלית למעלה בלי פחד. איזה אומץ, חדור מטרה. זכינו לגדל אותך 22 שנה. איזה אצילות, כמה טוב. לפני כמעט שנה מחבלים זרקו עלינו אבנים, ואותך עצרו וחקרו על לא עוול בכפך. אחרי הפגיעה התעלית על עצמך, אמרת 'לא משנה, פה נלחמים אז אני הולך. רוצה להיות עם היהודים במלחמה שלהם'. גם אנחנו מתעלים מעל כל הכאב שיש לנו. מתפללים לקב"ה שיקבל את מנחתנו ברצון, ותשפיע לנו גשמי ברכה, של אור וחסד וטוב לנו ולכל עמ"י. ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך".

אחיו יגאל אמר בכאב: "היית אח טוב ואכפתי, שמח, אכפת לך מכל אח ואח. עזרת לנו כשהיינו צריכים. היית קשור לארץ ישראל, בע"ה נזכה לשתול במקומך בוסתן או מטע לעילוי נשמתך". אחיו אוריה הוסיף "תודה רבה לך שלפני שבועיים התפללת עלי, כשהייתי עצור. לא הפסקת להתפלל עלי. תודה על כל העזרה שעזרת לי במטע, אתה חוסר מהצבא ומשקיע במטע. לא פספסת יום בלי תיקון הכללי. תיקנת הכל בעולם הזה. התפללתי עליך לפני כמה ימים בקבר יהושע בן נון, ריבונו של עולם תשמור עליו. נמשיך לחיות באמונה, בביטחון".

אחיותיו של שובאל ספדו: "דאגת לנו, אח גדול. תמיד אמרת הכל יהיה בסדר הכל יהיה טוב. תמיד הרגעת אותנו. הלכת בלי פחד, בטוחה שלא פחדת גם כשנהרגת, שעלית בלי פחד לה', ותבוא אליו ותגיד לו די, אנחנו רוצים ישועה. איך הייתי מעריצה אותך, גאה בך. מי שהכיר אותי הכיר אותך. מרגישהש היה לנו קשר מיוחד, נלחמת על ארץ ישראל בכל כוחותיך ובסוף בחייך, אנחנו פה נלחם על ארץ ישראל. אוהבת אותך".

סבו, הרב גדעון בנימין, ספד: "תמיד היית צדיק, מיוחד. תמיד עם חיוך, עם רצון לעזור, אנרגיות מטורפות. 'סבא מה העניינים, מה שלומך? סבתא מה שלומך?'. כשהיית בעזה אמרת 'זה לא רציני', נלחמת להגיע למקום אחר. רצית לעשות את המקסימום למען עמ"י. אנחנו בע"ה נמשיך בדרך המיוחדת שלך, לנצח את האויב, לנצח עד הסוף, להשמיד את הרוע ולהקים את מלוכת הקב"ה בעולם. אתה צריך להגיד לקב"ה לומר לצרותינו די".

יוסי דגן, ראש מועצת שומרון אמר: "שובאל גיבור ישראל, קדוש, נשמה גבוהה שכמותך. לוחם אמיתי, צדיק אמיתי. בתור ילד גורשת מכפר דרום מגוש קטיף, וגדלת בבית של תורה, של אהבת העם והארץ, ביצהר בלב השומרון ובהמשך ברחלים. כ"כ אהבת את הארץ, כמה השקעת בהתיישבות, בחקלאות, בבניה, נטעת כרם זיתים חדש סמוך לרחלים תוך כדי המלחמה. לפני 11 חודשים סמוך לרחלים הגנת על המשפחה שהותקפה עי חמאסניקים בחסות המסיק, וחיסלת את אחד החמאסניקים. הכפישו אותך בעוול נוראי, כולל דובר צה"ל שהתבסס על הודעה שקרית. ישבת לשווא שבועיים במעצר, וכשיצאת נלחמת לחזור לגדוד, לקבל נשק חזרה ולחזור להילחם, כולל בלבנון. כך עשית עד נשימותיך האחרונות. יהדי כללי של כלל ישראלי. הערב הודיעו לי לשפני מס' ימים התיק נגדך נסגר באופן סופי, אך לא יכלו להודיע לך שנמצא שנהגת כראוי, כי היית בעומק לבנון. נפלת כיהודי גאה במדי צה"ל עם נשק ביד שמגן על עמ"י בשליחות מדינה ריבונית כתושב לב ארצנו. עומדים אנו בהר הרצל בוכים וכואבים, אבל אני מבטיח לך – אנחנו לא שבורים ולעולם לא נשבר. נבנה עוד יותר את הארץ שלנו, נבנה יותר. נלחם לניצחון בדרכך המיוחדת ובכוחותיך".