יום הכיפורים הוא היום היחיד בשנה שבו אנו אומרים בקול רם את המילים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". חז"ל מסבירים שבניגוד לקריאה הרמה "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" שמבטאת אבחנה ברורה באחדות ה' בעולם – הרי "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" מבטאת אבחנה חלשה יותר של ההשגחה האלוקית ("כבוד מלכות") ולכן נאמרת כל השנה בלחש. לעומת זאת, ביום הכיפורים ניתן לזהות בצורה ברורה יותר את טביעות האצבע של הנהגת ה' בעולם ולכן אנו אומרים זאת בקול רם.
ביום כיפורים השנה עומדת הבחירה בפני כל אחד ואחת כיצד לומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"? ישנם כאלה שאולי ילחשו אותה חרישית או לא יאמרו בכלל כי מבחינתם כבוד מלכותו של הקדוש ברוך הוא לא נראה בשנה האחרונה.
לעומתם, ישנם כאלה שיאמרו בקול רם וברור: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד!". לפני שנה, בערב יום הכיפורים תשפ"ד, בזמן שהמפלצות גדלו מעבר לגבול וטבעת החנק הלכה והתהדקה, מדינת ישראל הייתה שרויה בתרדמת לאומית; התרבות הרוחנית הייתה מצויה בבלבול עד שקומץ אלים דמיין שיש לו לגיטימציה ציבורית למנוע תפילה כהלכתה בחוצות תל אביב.
כיום, ערב יום הכיפורים תשפ"ה, אנו נמצאים במקום שונה לחלוטין: במישור הבטחוני המפלצת נחשפה והוכתה שוק על ירך; טבעת החנק הולכת ומשתחררת והניצחון מעבר לאופק. במישור הפנימי – המסורתיות כה התגברה בשנה זו עד שאפילו בג"ץ מיישר קו עם הלך הרוח הציבורי שמעוניין בתפילה יהודית.
המערכה לא הסתיימה עדיין בכל החזיתות, אבל הזיהוי של כבוד מלכותו של ה' הוא חד וברור; ולכן השנה נצעק הכי חזק שאפשר – גם בחוצות תל אביב – "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". גמר חתימה טובה
חירטט הרבה עד שיצא לו "קומץ אלים שניסה למנוע תפילה בתל אביב". מטרת ה"תפילה" בתל אביב החא להפגין את עליונות הדת. זה כל הסיפור. אם כבר הזכרת את המונח 'קומץ', נזכיר שבשנה שעברה ה'מתפללים' היו בעיקר מתנחבלים חמושים ונערי ה'גרעין התורני' שתקוע בתל אביב כמו קוץ בת₪ת. אתם גם שותקים חזק-חזק בנושא הסיבה האמיתית לסילוק הנשים הצידה: הדתיים הפרימיטיבים באמת מאמינים שאישה במחזור החא 'טמאה', וכדי לא לשאול מי נמצאת במחזור היום - מסלקים את כל הנשים הצידה.