שבועיים לאחר שמחת תורה ה-7.10, התחילה אמילי עמרוסי לקיים שיחות עם אנשים שונים בקשר לאירועי אותו היום. השיחות היו שיחות עמוקות מאוד ואישיות מאוד, ועמרוסי שאלה את בני השיח שלה שאלות קשות וישירות. את השיחות הללו הפכה עמרוסי לספר שנקרא 'רוח, קרב'.

פרקי הספר הם שמות האנשים, ועמרוסי הצליחה להביא לשיחה איתה הרבה שמות גדולים ומוכרים כמו אלישע מדן, הרב תמיר גרנות, הרב שמואל סלוטקי, איריס חיים, שרית זוסמן, חגי לובר ועוד ועוד.

הספר מתמקד פחות בסיפורים ובמה שקרה אלא יותר באמונה, בערכים, בשאלה איך ממשיכים הלאה, ומה המסר שלך. לעמרוסי יש את היכולת לשוחח, לשאול, ולשאול שוב, והמרואיינים שלה משתפים איתה פעולה.

אנחנו הקוראים זוכים לשיחות מורכבות של עצב ואובדן אבל שיש בהן גם הרבה חיזוק והשראה כך לדוגמא; דבריו של הרב דניאל פרץ שאיבד את בנו בקרב על נחל עוז ומספר על החופה שערכו לבנו השני שעליה אמרו "שזו היתה החופה הכי קדושה, הכי עצובה, הכי שמחה, הכי מחזקת, משהו בלתי רגיל".

דיצה אור אמו של החטוף אבינתן מתארת בספר את הדו שיח שלה עם הקב"ה: "אני אומרת לו אתה המלך ואז מי יכול לומר למלך מה לעשות? זכותו. אני אומרת לו אתה אבא, וגם אבא הוא סמכות, ולא חייב להסביר את עצמו לילדים. אבל בתור חברים, ככה לא עושים לחברים. ככה לא מתאים במערכת היחסים בינינו".

מדובר בספר עמוק מאוד ונוקב של אנשים גדולים, שמאפשר לנו לקבל מהם תובנות, מחשבות וחיזוקים בימים הללו.