בשנת 1095 קרא האפיפיור אורבנן השני לקהל מאמיניו הנוצרים לצאת למסע מלחמה לטיהור כנסית הקבר שבירושלים ולהצלת המקומות הקדושים לנצרות מידיהם של המוסלמים הסלג'וקים ששלטו בארץ ישראל.

האפיפיור אורבן השני היה ממוצא צרפתי ובמהלך כהונתו קרא ליציאת הנוצרים לארץ ישראל על מנת להציל אותה מדי המוסלמים הכופרים מסע זה הוא למעשה מסע הצלב הראשון ותחילתה של התקופה הצלבנית.

באביב 1096 אייר ד'תתנ"ו יצא המסע לדרך כאשר למסע יוצאים איכרי צרפת אותם נבערים מדעת שחלמו לקבל אחוזות וקרקעות בארץ ישראל. מיד אם תחילתו לווה המסע ברצח ושחיטה של קהילות יהודיות הן בצרפת והן לאורך הריין ביניהם קהילות שו"ם. בסופו של דבר המסע התפזר והם הוכנעו על ידי הסלג'וקים על גדות הבוספרוס.

לזכר אותה שחיטה חוברה תפילת אב הרחמים שנאמרת כל שבת לפי מוסף בבתי הכנסת האשכנזים

"אָב הָרַחֲמִים שׁוכֵן מְרומִים. בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים הוּא יִפְקוד בְּרַחֲמִים הַחֲסִידִים וְהַיְשָׁרִים וְהַתְּמִימִים. קְהִלּות הַקּדֶשׁ שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְמותָם לא נִפְרָדוּ. מִנְּשָׁרִים קַלּוּ וּמֵאֲרָיות גָּבֵרוּ לַעֲשׂות רְצון קונָם וְחֵפֶץ צוּרָם. יִזְכְּרֵם אֱ-להֵינוּ לְטובָה עִם שְׁאָר צַדִּיקֵי עולָם. וְיִנְקום לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו הַשָּׁפוּךְ. כַּכָּתוּב בְּתורַת משֶׁה אִישׁ הָאֱ-להִים. הַרְנִינוּ גויִם עַמּו כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּום וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתו עַמּו:

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמר. וְנִקֵּיתִי דָּמָם לא נִקֵּיתִי וַיי שׁכֵן בְּצִיּון: וּבְכִתְבֵי הַקּדֶשׁ נֶאֱמַר לָמָּה יאמְרוּ הַגּויִם אַיֵּה אֱ-להֵיהֶם. יִוָּדַע בַּגּויִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ: וְאומֵר, כִּי דורֵשׁ דָּמִים אותָם זָכָר לא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים: וְאומֵר, יָדִין בַּגּויִם מָלֵא גְוִיּות מָחַץ ראשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה. מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה עַל כֵּן יָרִים ראשׁ".

מקבילתו המודרנית של מסע זה היא אותה מלחמת "קודש" ג'יהאד אותה מתחילים במזרח ארגון דאעש כאשר המוטו שלהם הוא מלחמה בצלבנים כלומר אנחנו חוזרים היסטורית למאבקים בין הנוצרים למוסלמים רק שעכשיו זה בכיוון ההפוך ממזרח למערב ועל הדרך כמו במסע הצלב אם אפשר אז למה לא להרוג כמה יהודים על הדרך. נפתלים דרכי ההיסטוריה והרג היהודים התחיל שוב על אדמת צרפת כמו בפעם הקודמת.

ההבדל בין שני מסעי ההרג הוא שהפעם יש ליהודים מדינה שיכולה להגן עליהם והם יכולים לעלות אליה. לא בכדי מאחורי הקלעים הייתה מלחמת נוסחים בין ראש הממשלה לממשלת צרפת האם לקרוא ליהודים לעלות או לא. גם היום כשיש מלחמה בין העולם המוסלמי לנוצרי שניהם אינם מסוגלים לקבל את העובדה שליהודים יש מדינה (ולאיזון הזמינו רוצח יהודים ידוע את ראש הרשות אבו מאזן לבא ולרקוד על הדם) והיא מדינתם של כל היהודים ושזכותה של מדינת היהודים לקרוא לכל היהודים לבא אליה.

הגיע הזמן שבמלחמה בין העולם המוסלמי לנוצרי נבהיר שדם יהודי לא יהיה הפקר והמימרא שכששני גויים רבים הפתרון הוא להכות ביהודי עבר מן העולם .