סמ"ר דותן שמעון הי"ד שנפל אמש (שלישי) בדרום רצועת עזה הובא היום למנוחות בבית העלמין בכפר עציון.

"דותן, אני לא מאמין שאני כותב הספד עליך. לפני יומים כתבת שהכל בסדר ושאתה נכנס לעזה ואוהב אותנו. תמיד הרגעת אותנו שאין מה לדאוג", ספד לו אביו ירון. "דותן, תמיד התגאיתי בך. ילד של שמחה ונתינה עד אין סוף, ואהבה לכל אדם"

"דותן, אני לא מעכל שאנחנו צריכים לקבור שני ילדים. הלב מסרב להאמין שלא תחזור הביתה. הלוואי שתגיד לי שזה סתם חלום. דותן, כשאתה עכשיו עולה למעלה ליד כיסא הכבוד עם הקב"ה ונופר האהובה, תמסור לנופרי שתבוא אלי יחד איתך בחלום ותחבק אותי חזק. קח את נופר ותבקש מהקב"ה שנמשיך לשמוח ולחייך כמו שאתם הייתם מחייכים בכל מצב. ושישמור על כל החיילים, ירפא את כל הפצועים ושיחזיר את החטופים הביתה בריאים ושלמים. דותן, תעיר אותי מהחלום, חלום שחזר אלי אחרי 11 שנה. אני אוהב אותך."

"אלוקים, מה אתה רוצה ממני?"

אורית, אמו של דותן ספדה לו: "דותני שלי, ילד מתוק שלנו, אני לא מאמינה שדפקו לנו בדלת בשעה מאוחרת. אני קמה מהמחשב ברעד מציצה בעינית ורואה מישהו גבוה. החייל שואל אותי אם אני אורית ואם בעלי בבית. שאלתי 'מה קרה לדותן, הוא נפצע'? והוא בשלו, בעלך בבית? אז אני צועקת, ירון, יש חיילים בדלת, והוא אומר: לא יכול להיות. והחייל אומר את המשפט 'צבא הגנה הגנה לישראל מודיע על נפילתו של דותן שמעון. ואני אומרת לו שלא יכול להיות, שזו טעות, שהוא סתם אומר. אני בשידור חוזר".

אימו המשיכה: "אני ואבא כבר הסתכלנו ביומן מתי האזכרה של נופר, וחשבנו שהשנה נעשה אזכרה בקטנה, כי יש כל כך הרבה חיילים הרוגים, ומה הקשר לעשות אזכרה. ומה זה קשור ואני שואלת מה זה קשור שאתה לא כאן?!:.

"ואתה אלוקים, מה אתה רוצה ממני!? מה אתה רוצה, תגיד לי מה!? לא מספיק לך תינוקת קטנה בת חמישה ימים, לא מספיק לך את נופר שם, גם את דותן לקחת?! צריך להגיד לאנשים לא לחנך את הילדים שלהם להיות טובים כי אז אתה לוקח אותם. שלא יעשו כלום ואז הם ישארו עם ההורים שלהם. אנחנו צריכים לחשוב איך אבא גיא ואני ממשיכים בלעדיך. ושוב אותו סיפור, יבואו, יחבקו, יהיו עצובים ואז ילכו. הכל יהיה עצוב כפליים", הספידה אימו אורית.