השמאל במדינה לרבות גופים כמו אחים לנשק, ישראל מתעוררת ושאר המפגינים נגד נתניהו – למדו שיטה חדשה. שיטה דיקטטורית, אכזרית ואלימה. כאשר משהו לא מוצא חן בעיניהם, הם יגרמו למדינה לדומם עד מוות ובלבד שדעתם תשלוט על הכל.

אותה קבוצה אינה מקבלת את השיטה הדמוקרטית, את דעת ורצון הרוב ומהרגע שנבחרה ממשלה ימנית, רחבה ויציבה בראשות נתניהו – היא מנסה בכל דרך, חוקית ולא חוקית לכפות על רוב העם את דעתם ורצונם.

זה התחיל כמובן כאשר שר המשפטים יריב לוין יחד עם יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן, ניסו לשנות את מערכת המשפט המעוותת של ישראל, ואת אופן בחירת השופטים שנראה כאילו נלקח ממדינות חשוכות ודיקטטוריות.

אותם מפגינים שלא מוכנים לקבל את דעת הרוב, שאחת מהסיבות שהוא הצביע לאותה ממשלה, זה בדיוק בשביל לשנות את שיטת הבחירה והחל למרר את חיי תושבי מדינת ישראל. גם כאשר לוין ורוטמן השפילו עצמם עד עפר, ניסו לבוא לקראת הצד השני וקלטו שאין עם מי לדבר – האלימות חגגה.

כעת הם עושים את אותו הדבר בדיוק עם "הטקס האלטרנטיבי". כל כך הרבה משפחות שכולות שאיבדו את היקר להן מכל באותו יום ארור של ה-7 באוקטובר, וכל כך הרבה חיילים שנהרגו במלחמה הארורה הזו, וכל מה שבני המשפחה שלהם רוצים זה להנציח אותם ואת זכרם.

ושוב אותו קומץ אלים מונע מהם לקבל כמה דקות של נחמה והתייחדות עם קרוביהם. בלי קשר לממשלה כזו או אחרת, היה אירוע לאומי מצער בסדר גודל מטורף, הממשלה והעומד בראשה, צריכים וחייבים לציין את היום הזה יחד עם שאר המשפחות. יש משפחות שאינן מעוניינות? כמובן שזו זכותם – אך אין לוותר על הטקס הזה.

ומדוע אני חושבת שפשרה גרועה יותר מכל אופציה אחרת? משום שזו תהיה ההוכחה לכך שהאלימות ניצחה. שהקיצוניים שולטים ברוב וכופים עליהם את דעתם.

אני כמובן בעד שיהיו טקסים נוספים וכמה שיותר – יותר טוב, אך אף אחד מהם לא צריך ואמור להיות תחליף לטקס הממלכתי.