קווים להגותו של האדמו"ר הציוני הנשכח: רבי שלמה'ניו מסדיגורה

  האדמו"ר מסדיגורה

אחד מן הצדיקים המיוחדים בדורות האחרונים היה רבי שלמה חיים פרידמן מסדיגורה, המכונה ר' שלמה'ניו, אשר בימים אלה (כ"ו באב) אנו מציינים 52 שנים לפטירתו.

צדיק זה היה בעל אישיות וסגנון מיוחד במינו. כבר בהיותו צעיר לימים, אמר לבני משפחתו שהוא רואה את אור הגאולה בתנועה הציונית, והחל לדבוק בתנועה הציונית, בבניין הארץ ובפעולה מדינית ממשית להקמת מדינה יהודית.

יחד עם קרוב משפחתו האדמו"ר מדרוהוביטש ר' חיים מאיר יחיאל שפירא, אחזו יחד בפעילות ציונית רבה בתקופת שהותם בוינה, בין שתי מלחמות העולם. הקים יחד עם האדמו"ר מדרוהוביטש והאדמו"ר מהוסיאטין ר' יעקב פרידמן, חברה בשם 'עזרת ישראל' לכינוס האדמו"רים חובבי ציון, ולאחר זמן את 'חברת ישוב ארץ', שמטרתה היא עבודה ציונית ברוח המזרחי.

מודעה אל הצעירים החרדים

בשנת 1918 שלהי מלחמת העולם הראשונה פירסמה חברת יישוב ארץ ישראל מודעה – אל הצעירים החרדים! בשעה גדולה זו אנו פונים אל הבחורים החרדים בקריאה:

הסתדרו! בני הנעורים של כל שדרות עמנו הבינו את ערך הרגע הנוכחי לעמנו ולעתידו והסתדרו למען דאג להתפתחות עצמותם ולעמם, להיות מוכשרים לתפקידים הגדולים, שעליהם למלא בעבודה לשם תחיית עמנו וארצנו. רק הבחורים החרדים, אף שהם עברים יותר מכל בני גילם וספגו לתוכם את התרבות העברית במקורה ואף שהם רוב מנינם ורוב בניינם של בני נעורינו ושעליהם למלא תפקיד גדול בתנועת התחיה, להשפיע מרוחם הלאומי־העברי והדתי ולהיות למופת בשלמותם העברית לכל צעירי עמינו – מפוזרים ומפורדים בלי כל קשר מאגד.

וכמה הייתה יכולה ההסתדרות של צעירינו אלה לפעול הן בנוגע להתפתחות עצמית של חבריה והן בנוגע לעבודה לאומית דתית / את החיסרון הזה באה למלאות הסתדרות הצעירים החרדים בשם "צעירי ישראל" שנתיסדה על ידי חבורת "ישוב ארץ ישראל" בווינה.

תוכנית ההסתדרות:

א. לעזור לחברים להשתלם בלימודים העבריים והכלליים.

ב. להעמיק את ההכרה הלאומית של החברים ולעורר בליבותיהם אהבה לקנייני העם.

ג. להקנות את השפה העברית בתור שפתנו הלאומית ומפתח לכל תרבותנו ותורתנו לכל החברים.

ד. להכיר את רוח התורה והיהדות, למען לחיות על פיו, על ידי התמקדות באוצרות הספרות העברית שמכל הדורות.

ה. להעמיד במרכז החיים את השאיפה לארץ ישראל ולחיים עבריים שלמים שם ברוח העם והמסורה.

ו. לדאוג לטובת המוני העם, לצרכיו ולזכויותיו בתפוצות הגולה לפי המקום והזמן, לא להינזר מן המוני העם, כי אם לעמוד עימם בקשר תמידי, לחיות בתוך העם, לשמוח בשמחתו ולהיות מיצר בצרתו.

הגאולה אינה יעד – היא פרויקט חיים

הדרכים להגשמת התוכנית: ייסוד שיעורים עבריים וכלליים, הרצאות, ייסוד ספריות, יסוד חוות ללמוד עבודת השדה והוצאת ספרים ועיתונים מתאימים ועוד.

בקריאה זו הדגישו את חשיבות הגאולה העצמית של העם היהודי, והצורך בשילוב הכוח הצעיר בתהליך התחייה הלאומית והדתית. ר' שלמה'ניו ראה בגאולה תהליך כפול – גאולה רוחנית בשילוב עם גאולה גופנית, המושגת באמצעות עבודה ממשית בארץ ישראל.

פעם הסביר ש"יחד עם הגאולה הבאה על ידי גואלנו גואל ישראל מוכרחת להתלוות אליה הגאולה העצמית, הגופנית־נפשית, של כלל העם ושל כל אחד ואחד, כי בעולם החומרי הוא תנאי מוקדם לגאולה האמיתית". ללא מעשה ידיו של האדם המבקש גאולה, ופועל למענה, אין גאולה שמימית יכולה לחּול. "אי אפשר לבנות ארץ ע"י דיבורים בלבד", אמר פעם, רק בחרישה וזריעה, רק בבניית בתים וערים, בנתינת לבנה על גבי לבנה, נבנית הארץ.

גישה זו מייצגת תפיסת עולם שבה כל יהודי נושא אחריות אישית להגשמת החלום הלאומי והדתי כאחד.

באחת משיחותיו, מנחם ומעודד ר' שלמה'ניו את חסידיו, לנוכח המצב הקשה אשר היה באותה התקופה בארץ – אל לנו להתייאש חס ושלום ממצבנו היום בארץ ישראל, השם יתברך יעזור לנו, כי אם אז בימי נחמיה למרות שבית המקדש היה כבר בנוי ובכל זאת היו נתונים ברעה גדולה ובחרפה, ובכל זאת עלתה ארוכה לחומת ירושלים ובני ישראל חיו אחר כך בהשקט ובבטחה, גם עכשיו נוושע בזמן קרוב.

ר' שלמה'ניו דרש מכל אחד ואחת את מלא האחריות להיות הגואל, השותף ונושא בעול עם הציבור, בייסוריו כמו גם בגאולתו הכללית והפרטית. "בכדי לקרב את הגאולה השלימה", אמר פעם, "על כל אחד לשאוף להיות לגואל", "ובעת שכל יהודי יהיה לגואל תבוא גאולת הכלל תיכף ומיד" במילותיו החריפות, מחולל ר' שלמה'ניו דרמה של ממש במחשבת ישראל הרווחת. אין די בציפייה לגאולה המקווה והמיוחלת, אך במובן מסוים – הבלתי מושגת חלילה, אלא עלינו להיעשות לגואלים בעצמינו. הגאולה איננה אם כן רק תפילה ובקשה, אלא נקיטת עמדה מעשית של ממש.

הגאולה לפי ר' שלמה'ניו איננה יעד רחוק שאנו מצפים לו בעיניים כלות; היא פרויקט חיים, שבו כל אחד מאיתנו נדרש לתרום את חלקו. הגאולה הינה תוצאה של שותפות ועשייה, ולא רק של ציפייה ותפילה.

תורתו של ר' שלמה'ניו ממשיכה להדהד ולהיות רלוונטית לאתגרי השעה של דורינו.

==

הרב נחל אלגד שוהם, הוא חוקר במכון התורני 'חי בהם', מחבר הספר 'להיות לגואל' – היסודות הציוניים בחסידות רוז'ין' בהוצאת הר ברכה.