התנהלותו של מנהיג חמאס, יחיא סינוואר, מכוונת לכך שביום שאחרי המלחמה ארגון הטרור שלו ימשיך להיות הזרוע הצבאית העיקרית ברצועת עזה, ועל כן הוא מסרב לכל הסכם במסגרתו ישראל תישאר ברצועת עזה, ותמנע ממנו להוציא את תכניותיו לפועל.
על פי הדיווח של רון בן ישי באתר ynet, סינוואר מנהל תכנית אסטרטגית וקפדנית ומתעקש על חמישה סעיפים שאין בכוונתו לוותר עליהם בשום מחיר.
1. הפסקת המלחמה והלחץ הצבאי, כולל למשל השמדת מנהרות. 2. סינוואר רוצה שחמאס ישרוד ברצועה כתנועת "התנגדות" ואנשיו לא יוגלו ממנה. עם זאת, הוא לא רוצה להמשיך להיות הריבון ומוכן שעזתים מהרשות הפלסטינית – או אפילו הרשות עצמה או גורם פלסטיני אחר דוגמת מוחמד דחלאן – ינהלו את חיי האזרחים בעוד הארגון יתמקד בלחימה בישראל.
3. חזרה לבתיהם של הפליטים והעקורים שנמצאים כרגע באזורי המחסה, והתחלה ללא דיחוי של שיקום עזה על ידי הקהילייה הבינלאומית.
4. סינוואר דורש שחמאס יוכל לשקם את כוחו הצבאי אחרי המכות האיומות שספג.
5. סינוואר רוצה ערבויות אמריקניות – לא הבטחות, ערבויות – לכך שההסכם יבוצע ושישראל לא תוכל להתחיל במלחמה אחרי סיום השלב הראשון או השני של עסקת החטופים.
אוקיי, אז הוא רוצה גם אני רוצה הרבה דברים, ולא אקבל אותם. מה זה "רוצה"? ממתי הצד המפסיד מציב תנאים לצד המנצח? שיסתום את הפה ויבקש יפה שירשו לו להיות מוגלה החוצה מעזה תמורת זה שיישאר בחיים. אם תהיה פעילות טרור של חמאס ברצועה יפעלו נגדה, אין דבר כזה להתחייב לא לפעול נגד חמאס.