בדרך לסערה נוספת? ראש הישיבה השתחווה בהר הבית | צפו

"אֲשֶׁר הוא יְהוּדי"

התם רבי אליעזר אומר (אבות ב' י'): "שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ", שאלו את רבי אליעזר: "וכי אדם יודע איזה יום ימות ויעשה תשובה?" אמר להן: "כל שכן ישוב היום...

התם רבי אליעזר אומר (אבות ב' י'): "שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ", שאלו את רבי אליעזר: "וכי אדם יודע איזה יום ימות ויעשה תשובה?" אמר להן: "כל שכן ישוב היום שמא ימות למחר, ישוב למחרת ונמצא כל ימיו בתשובה". ואף שלמה אמר בחכמתו (קהלת ט' ח'): "בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים". תניא בשמחות זוטרתא דרבי חייא, משאדם עולה למיטה, נכנסין אצלו ואומרים לו, לא דברים מחיים, ולא דברים ממתים. אומרים לו: "שמא הלויתה לאדם, או שמא אדם הלוה לך? או שמא הפקדת אצל אדם, או אדם הפקיד אצלך? או שמא יש לך פירות שאינן מעושרין, איזהו מעשר ראשון? איזהו מעשר שני?" אם היה כהן אומרין לו: "איזהו תרומה טמאה, ואיזהו תרומה טהורה?" אין נכנסין אצלו לא ביום ראשון, ולא ביום שני, ואם היה מטורף נכנסין אצלו אפילו ביום ראשון. אבל הקרובין נכנסין אצלו בכל שעה שירצו, שביקור חולים אין לו שיעור. אם היה לו אח [ולא היה לחולה בנים] אומרין לו: "כתוב גט לאשתך, ואל ירע בעיניך שאמרנו לך 'כתוב גט לאשתך', הרבה בני אדם כתבו ולא מתו, והרבה שלא כתבו ומתו, הרבה שכתבו ועמדו וקרעו". נטה למות אומרין לו: "התודה, עד שלא תמות, הרבה שנתוודו ולא מתו, והרבה שלא התוודו ומתו, והרבה שהיו מהלכין בשוק ומתוודים, שמא בזכות שאתה מתודה אתה חיה". ואם היה יכול להתוודות בפיו, הוא מתודה בפיו, ולא לאו מתודה בלבו. אחד המתוודה בפיו ואחד המתודה בלבו ובלבד שיהא לבו מכוין [לאביו שבשמים]. כל הדברים האלו אין אומרין אותן לא בפני עם הארץ, ולא בפני קטנים, ולא בפני נשים, שלא יבכו וישברו את לבו. ומנין שהחולין צריכין להתוודות? תלמוד לומר (תהלים ק"ז): "אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ, כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת, וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְיָ בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם, יוֹדוּ לַיְיָ חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם". תנו רבנן, מי שחלה ונטה למות אומרין לו: "התוודה, שכך דרך כל המומתין מתוודין, וכל המתוודה יש לו חלק לעולם הבא, שכן מצינו בעכן שאמר לו יהושע (יהושע ז' י"ט-כ'): "בְּנִי שִׂים נָא כָבוֹד לַיְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתֶן לוֹ תוֹדָה, וְהַגֶּד נָא לִי מֶה עָשִׂיתָ אַל תְּכַחֵד מִמֶּנִּי. וַיַּעַן עָכָן אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמַר אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי לַיְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְכָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי". ומנין שכיפר לו וידויו? שנאמר (שם ז' כ"ה): "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכָּרְךָ יְיָ בַּיּוֹם הַזֶּה" - 'בַּיּוֹם הַזֶּה' אתה עכור, ואינך עכור לעולם הבא. ואם אינו יודע להתוודות, אומר: "תהא מיתתי כפרה לכל עוונותי". תניא היה רבי מאיר אומר (קהלת ז' ב'): "טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל מִלֶּכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה, בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם, וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ". מאי "וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ?" דברים של מיתה; דיספיד יספדוניה, ודיקבר יקברוניה, דידל ידלוניה. תניא באבל רבתי, הגוסס הריהו כחי לכל דבריו. אין קושרין לו לחיו, ואין פוקקין את נקביו, ואין מניחין כלי מתכות וכלי מיקר על טיבורו, עד שעה שימות, שנאמר (שם י"ב ו'): "עַד אֲשֶׁר לֹא יֵרָתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף וְתָרֻץ גֻּלַּת הַזָּהָב וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל הַמַּבּוּעַ וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל הַבּוֹר". ואין סכין ואין מדיחין אותו, ואין מטילין אותו על החול, ולא על גבי המלח עד שעה שימות. ואין מאמצין את עיניו, והנוגע בו הרי זה כשופך דמים. למה הדבר דומה? לנר המטפטף, שכיון שנוגע אדם בו נכבה. ואין קורעין ואין חולצין ואין מספידין עליו, ואין מכניסין עמו ארון בבית עד שעה שימות. __

שאלה

אם משתתחים אז מתקרבים יותר לאלוהים?

אחד שמכיר

מדהים איך כל איזה רעבלך, מחליט על דעת עצמו לנהל את המדיניות של מדינת ישראל. איש חצוף. אם הוא רב, אני הרב הראשי.

המוטרד

שר המשטרה העבריין צוחק על חוקי המדינה ומאפשר לקיצונים לאומניים כמוהו לעבור על החוק ולגרום לפרובוקציות קיצוניות שבסופו של דבר יתנקמו ביהודים תמימי דרך...

אבי

היהודים שמשתחווים בהר הבית לא מפריעים לאף אחד למעט כמה היסטריים. אין שום חיכוך עם ערבים. זה נעשה במקום רחוק מהם ולא גורם לשום דבר רע מלבד כמה שנחרדים לראות...

היהודים שמשתחווים בהר הבית לא מפריעים לאף אחד למעט כמה היסטריים. אין שום חיכוך עם ערבים. זה נעשה במקום רחוק מהם ולא גורם לשום דבר רע מלבד כמה שנחרדים לראות יהודי מתפלל במקום הקדוש ביותר לעם שלנו. ובכלל לא נכנס לשאלה האם זה מותר או לא. חוקית זה חייב להיות אפשרי

רונן

לא רואה מה הבעיה שישטחו ויכרעו - נראים בדיוק כמו הערבים. הצורך העז בסגידה, במחיקת העצמי וצלם האנוש. הרצון להיות עבד... אריך פרום מסביר את זה יפה ב''מנוס מחופש ''

הכל בסדר- יחיו הקנאים ויסבלו

.

משה

מה שם הכתב שכתב כזו כותרת והשמיט את התואר ''רב'' מראש הישיבה?

דוקש מקדש

וואו איזה מרגש!! נפלא!!

אייל

כיף לראות