"לקחת אחריות על המרחב": ראיון מיוחד עם ראש מועצת הר חברון

לאלירם אזולאי יש חזון גדול, חצי שנה לאחר שנבחר לראש מועצת הר חברון, הוא כבר הספיק להסדיר בהחלטת קבינט את היישוב החדש אדורים ולחגוג את הקמתם של שניים נוספים – אביגיל ועשהאל.

בראיון ל'סרוגים' הוא מסביר כי המטרה שלו בקדנציה הקרובה היא לקחת אחריות על מרחב ההר: "אין יותר עתניאל, סוסיא או בית יתיר לבד, יש רבתי", ומזהיר: "אם אנחנו לא נעשה צעדים מהר ובמסות – הערבים יהיו כאן במקומנו".

הוא בן 47 וגדל בנווה דקלים, הוריו היו ממייסדי היישוב. הוא מציין בשיחה כי שם ניטעו הזרעים של החיבור להתיישבות. בעקבות הגירוש מגוש קטיף, קיבל החלטה לעבור מתחום הרפואה והביטחון שם עבד כפראמדיק של נשיאים וראשי ממשלות אל תחום הבנייה וההתיישבות. בשנת 2008 מונה למזכיר היישוב סנסנה. משנת 2015 ועד לשנת 2021 כיהן כמנכ"ל מועצת הר חברון.

התוכנית: 100,000 איש בהר חברון

אזולאי שנבחר בפברואר האחרון במירוץ לראשות המועצה כשגרף רוב של 56.3% מקולות הבוחרים, חושב בגדול ומשתף אותי בתוכניות הרבות שלו לגבי העתיד של האזור. "אנחנו יוצאים בימים אלה לתכנון כל המרחב של הר חברון, ברמת החקלאות, התיירות, הכבישים, התשתיות הראשיות". לדבריו, הדבר הראשון הוא תוכנית מתאר לתשתיות שיתאימו ל-100 אלף איש.

"אני עובד הרבה מאוד על תכנון כי הבנתי שלהר חברון יש את הפוטנציאל, ברמת התשתיות מדינת ישראל השאירה אותנו במצב שאנחנו לא יכולים לגדול", הוא מוסיף. "השטח שלנו גדול יותר מגוש עציון, בנימין ושומרון ביחד אבל מצד שני אנחנו מאוד קטנים ואפשר להגיד שההתקדמות האיטית מאוד של הר חברון מביאה את הערבים לנטוש עיניים למרחבים".

איך זה יעבוד בשטח?

"אין עתניאל או סוסיא או בית יתיר. יש רבתי. וכל ישוב הוא כל מרחב החיים שסביבו יכול להיות אלפי דונמים ובמרחב הזה אנחנו מתכננים", אומר ראש המועצה.

"באזור תלם אדורה יש כ-20,000 דונם אדמות מדינה, באזור טנא עומרים עוד 25,000 דונם ובאזור עשהאל עוד 10,000. המועצה מעודדת לצאת החוצה, לבנות מעיינות, מצפים ושבילים ולהתרחב".

ומה לגבי מזרח הר חברון?

"אני חולם שזה יהיה הספארי של מדינת ישראל, הכוונה למרחב פתוח וטבעי. באזור של היישובים המזרחים אצלנו יהיה הרבה חקלאות ותיירות. אני רוצה לשמור את זה לעם ישראל כמדבר שיהיה פתוח ונגיש. וכמובן בלי פלישות של ערבים".

"אני רוצה אריאל וקרני שומרון"

בימים אלה ראש המועצה הטרי עמל על הקמת 4 יישובים של 30,000 אלף תושבים. "היום בהר חברון אין בעיית ביקוש, יש בעיית היצע", הוא אומר. לדבריו, "היזמים מתנפלים על כל תוכנית שאנחנו מגישים, זה יהיה מרחב מאוד מאוד גדול עם יישובים עירוניים בפריפריה של הר חברון לכיוון באר שבע, לכיש ובית גוברין באזור תלם אדורה. יהיה בו הרבה חקלאות ותשתיות שיחברו בין באר שבע וירושלים".

"כמו כן", הוא מציין כי "התוכנית היא להקים 3 מרכזי תעסוקה גדולים. באזור טנא עומרים יהיה 2,000 דונם. בתלם אדורה עוד 1,500 בשיתוף עם מועצה אזורית לכיש ומטה יהודה, באדוריים יהיה אזור תעשייה. ויש גם את מיתרים שאנחנו מתכוונים להכפיל בשנים הקרובות".

"אלה יהיו העוגנים הכלכליים של המועצה שיאפשרו הגדלת הכנסות וכל מה שצריך שאנשים יהיו בהר חברון", מדגיש אזולאי.

מה הסיבה לכך שזה לא קרה עד היום?

"במשך הרבה מאוד שנים הר חברון הייתה הילד קטן והמאוד פריפריאלי, יש לזה סיבות גיאוגרפיות ברורות מקרבה למרכז למשל. כמועצה לא הבנו את המרחב ולא לקחנו אחריות, התפיסה הייתה בהתחלה של הקמת התיישבות מאוד מאוד צעירה וסוג של חלוציות מאוד ראשונית שעברנו אותה".

הממשלה משתפת איתך פעולה?

"יש זמינות אבל אני לא יכול להגיד לך שהר חברון מקבלת את המשאבים שהיא צריכה כדי שהיא תהיה מרחב גדול עם הרבה תושבים בעתיד", עונה אזולאי ומסייג: "אני לא מפיל את זה על הממשלה, דברים צומחים מלמטה. כן החלטתי לשים את תוכנית המתאר תוך מספר חודשים על שולחן הממשלה, גם אם בהתחלה היא לא תאושר כי הרבה מהמשמעות שלה זה סיפוח וריבונות".

תנופת הכבישים נעצרה בגוש עציון

ראש המועצה מזכיר גם את פיתוח הכבישים שלדבריו ישנה לגמרי את התפיסה על האזור. "המפתח זה שני הכבישים המרכזיים באזור שהם כביש 60 שמחבר בין גוש עציון, קריית ארבע ובאר שבע וכביש 317 שמחבר את כל היישובים המזרחיים במועצה לכביש 60".

לדברי אזולאי, "אלה שני הכבישים המרכזיים שמדינת ישראל צריכה קודם לתכנן אותם, תחשוב על בן אדם שיוצא מכרמל ותוך חצי שעה הוא בירושלים או 20 דקות בגוש עציון, זה ישנה לגמרי את תפיסת המגורים באזור".

איפה זה עומד היום?

"יש את ההרחבה של כביש 60 עד קריית ארבע אבל שם זה נעצר ואין תוכנית לביצוע, אני דוחף מאוד שיאושר קודם כל תכנון", הוא אומר. "המנהרות של גוש עציון, עוקף אל ערוב, הכל נעצר בקריית ארבע ולא התקדם משם".

לדבריו, בתוך 5-7 שנים יהיו כבישים שיאפשרו תנועה חופשית.

"אחד מהלקחים מהגירוש – אחדות וחיבור בעם ישראל"

"הר חברון היא מגוונת, אני רוצה שכל ישוב יגדל בגוון שלו, יש בהר חברון שלושה ישובים חילונים, ארבעה מעורבים והשאר דתיים. יש כאן מגוון שמאפשר. אנחנו נשקיע מאוד באיכות ובאיכות חיים", מסכם אזולאי. "לצערנו בהר חברון שילמנו מחיר מאוד יקר, 13,000 תושבים ויש לנו 17 נופלים ו-90 אחוז מהמשפחות עדיין מגויסות".

"אני חושב שבימים האלה, יותר מהכל וזה אחד מהצלקות הקשות שיש לי מהגירוש שהרגשנו שעם ישראל לא איתנו. והיום, אנחנו עדיין באירוע של מחלוקת מאוד קשה וזה בסדר להיות חלוקים על הדרך אבל אני חושב שהאחדות היא יעד שצריך לשים את זה לעצמנו בהתייישבות. אחדות וחיבור לעם ישראל".