לאחר שנערכה ישיבה עם היועמ"שית ומנכ"ל משרד העבודה לאפשר למועמדים לשירות הביטחון הלומדים בישיבה סבסוד מעונות היום לילדיהם, שלחה היועמש"ית את עמדתה בהפסקה כי אין להמשיך בסבסוד.

וכך מסרה: "בישיבה הצגת בהרחבה את עמדתך בנוגע לתמיכה של משרד העבודה במשפחות חרדיות שהאב בהן לומד לימודים תורניים בשעה שהוא מיועד לשירות ביטחון. בתמצית, עמדתנו המשפטית – על דעת היועצת המשפטית לממשלה – היא כי במצב החוקי הקיים, המדינה אינה מוסמכת עוד לעודד באמצעות מימון ממשלתי לפי מבחני מעונות היום, לימודים תורניים של מיועמדים לשירות הביטחון.

כלומר, היעדר הסמכות אינו מאפשר עוד מימון המבוסס על כך שאחד מבני המשפחה לומד במוסד תורני בזמן שהוא מיועד לשירות ביטחון".

היועמ"שית נקטה בשתי סיבות: "ראשית, קיומה של זיקה ישירה, בין דחיית השירות לבני הציבור החרדי ובין לימודיהם התורניים. זיקה זו יסודה בהיותם של הלימודים התורניים התכלית הבסיסית להימנעות מגיוס, והפעילות הבלעדית שבה אמור המלש"ב החרדי לעסוק, כאחד התנאים האישיים שנדרשו לשם קבלת דחיית השירות. עם פקיעת מקור הסמכות החוקי לדחיית השירות הגורפת, נשמט אף הבסיס החוקי למימון הממשלתי המיועד לעידוד לימודיהם של המלש"בים החרדים.

שנית, היותם של מבחני התמיכה במעונות היום כלי בידי המדינה לעודד את שילובם של הורים בשוק העבודה, כאשר אחת הפעילויות שהמבחנים ראו בהם שווי ערך לעבודה או ללימודים מכווני תעסוקה, בצד שירות צבאי סדיר ושירות לאומי, הם לימודים תורניים של מלש"בים.

בשים לב לקביעת בית המשפט העליון בפסק הדין כי "בהעדר בסיס חוקי לדחיית השירות, נשמט הבסיס החוקי לעידוד ולתמיכת המדינה בפעילותם של אלה שנמנעים מגיוס. המסקנה המתחייבת היא כי אין עוד סמכות לעודד במסגרת מבחני מעונות היום את לימודיהם התורנים של מי שמיועדים לשירות ביטחון, אך לא התייצבו וגויסו לשירות"..

ולסיכום כתבה "מסקנה זו אינה הופכת את עצם לימודיהם התורניים של המלש"בים החרדים לבלתי -חוקיים, אלא שהמדינה אינה מוסמכת לממן פעילות המתקיימת אך בשל מחדלה לקיים את הדין, וכאשר אותה פעילות מקיימת זיקה ישירה להימנעות מגיוס".