בשבוע שעבר השיק סגן שר החינוך את פרויקט התנ"ך – 929, שעל פי דבריו זהו "אחד מחלומותיי הגדולים. החלום של השבת אור התנ"ך ללב החברה הישראלית."

נשמע נפלא. נחבר את עם ישראל ללימוד תורת אלוקים חיים, ונרווה את צמאונו הרוחני מבאר מים חיים. והרי זו מגמתנו – להביא לאומה את אור התורה הגדולה, לקדש את החול, ליצור חיבורים.

גם כשאמר סגן שר החינוך ש"לתנ"ך אלפי פירושים ואין סוף גוונים", ניתן היה להבין אולי, שכוונתו למדרשי חז"ל ולביאורם של גדולי הדורות, ראשונים ואחרונים, אבל פתאום כשנכנסים לאתר הפרויקט – דווה לבנו וחשכו עינינו.

הכותבים – רבנים ואנשי רוח, מאמינים וכופרים, אורתודוקסים ורפורמים. אין תנאי סף של יראת שמים ואמונה בתורה מן השמים. ממילא, הכל יכול להיכתב.

רק מספר דוגמאות לשם ההמחשה

"לפני שהכול התחיל היה אלוהים, היה תהו ובוהו, היה חושך והיו מים. אבל בעצם שום דבר ממה שהיה לא הצליח להפיג את ה"שיעמום". ומה עושים כשמשעמם? מחפשים מה לעשות, וכך היה!"

"אם הכל סבבה, לא קורה כלום. ואלוהים, בשביל מה הוא ברא את העולם? בשביל שיחות נפש עם האדם? לא. אלוהים רוצה אקשן ודרמה  … ובגלל שאלוהים עצמו הוא טיפוס רוחני מדי בשביל תאוות בשרים, הוא מחליט לעשות לאדם "עזר כנגדו". כי הרי ידוע שבשביל סיפור טוב צריך קונפליקט, מישהו שיביא קונטרה. "

"היה מוצמד אליה פתק בכתב יד נשי: אם אתה רוצה לטעום את זה ביחד, אני במסעדה. שרון … הוא זוכר שתוך כדי שטבלו עירומים בבריכה הקטנה שיצרו הסלעים מתחת לגשר, הרגיש אליה קירבה עמוקה מאוד …"

"האם ייתכן שאלהים עדיין איננו יודע מי ומה צריך לעשות כדי שחיי האדם יגיעו עד קיצם, והוא ימות? האם ייתכן שיבין רק כשיראה את הדבר מתבצע בפועל – ובן אדם אחד הורג וממית בן אדם שני"

"בהמשך יחבור אליו אליהו שעולה בסערה השמיימה ואולי גם ישוע הנוצרי, והרבי מלובביץ'."

וכשהכל לגיטימי, וכשאין מסגרות והגבלות, אפשר להביא גם ציורי עירום.

והזעקה מתפרצת מאליה – האם זה היה החלום? בשביל זה שאפנו להגיע להנהגת המדינה? בשביל להכשיר כל דעה מעוותת, רדודה ושפלה? האם לא שמנו לב שבמקום להיות מקדשי החול הפכנו להיות מחללי הקודש? האם זו הפסגה של הציונות הדתית או שמא שיא השפל שלה?

==

הרב אבנר פורת הוא מרבני 'דרך אמונה'. המאמר יתפרסם השבת בעולם קטן.