מדהים להיווכח כיצד עשרים שנה לאחר הירצחו ממשיך הרב כהנא לגעת בעצבים העדינים של לא מעט אנשים. על כך יכולה להעיד תגובתו ההיסטרית של מזכ"ל בני עקיבא לשעבר, יוחנן בן יעקב לכתבה שפרסמתי על הרב כהנא ב'עולם קטן' לפני שבועיים.

כידוע, להיות סובלניים וקשובים לאוחזים בדעותיי היא משימה קלה. המבחן האמיתי הוא כיצד אני מתייחס למי שמרגיז ומפריע.

פרופסור שטרנהל, למשל, ממשיך להיות פרופסור גם לאחר שכמה מהתבטאויותיו הרתיחו את דמי. את ההישגים שהשיג אין ליטול ממנו. יתכן גם, וזאת איני יודע, שהאיש עצמו מונע מכוונות טובות. תקיפת אדם באופן אישי על רקע דעותיו היא מעשה עוול.

במאמרו, חוטא בן יעקב בדיוק בנקודה זו כאשר מבקש הוא ליטול מהרב מאיר כהנא את התואר 'רב': "אותו האיש שזכה לתואר רב ולשיר הלל מעל דפי 'עולם קטן', הלא הוא מאיר כהנא" כותב בן יעקב. מיותר לציין כמה היה מתרגז בן יעקב, ובצדק, לו היה מישהו מכנה את הרב שרלו 'יובל' או 'האיש' רק בשל מחלוקת, חריפה ככל שתהיה, על דעותיו.

אנו, בציבור הדתי לאומי ובכלל, נדרשים לשמור על כבוד הדדי, להימנע מכינויים מזלזלים כגון 'רפי פרץ' 'שלמה אבינר' או 'בני לאו', ולכבד את האנשים הראויים לתואר רב. נכווינו מספיק בתקופת העקירה מגוש קטיף, כמו גם בפרשיות נוכחיות, מהתנדבותם הנלהבת של אחדים ליטול מכל מי ששונה מהם את הכבוד הבסיסי המגיע לו.

הרב כהנא היה תלמיד חכם, קיבל הסמכה לרבנות לאחר שלמד חמש עשרה שנה בישיבת מיר שבארה"ב, וודאי לא זקוק להכשר מבן יעקב. מצמרר לראות כיצד באחת ניטלת מהרב כהנא כל זכות לכבוד רק בשל דעותיו. היום הרב כהנא הוא 'האיש' ומחר זה כל רב אחר.

ישנם מנהיגים המונעים משנאה וריקבון, נגדם יש להפנות חיצים באופן אישי. מנהיגים אלו הם מי שאורח חייהם והתנהלותם האישית נגועה בשחיתות, בהרס ובגאווה.

אחד האנשים הרחוקים ביותר מגאווה ושחיתות היה הרב כהנא זצ"ל. משיחות שערכתי עם לא מעט אנשים אשר הכירו אותו אישית, מצטיירת תמונה של אדם המונע מכאב אמיתי, מאהבה לעם, ומחרדה לגורלו. אדם שהיה שקט וטוב לב, וזעקותיו מעל במות ציבוריות היו לא אופייניות לאישיותו, בבחינת קרבן של 'במקום שאין אנשים היה איש', אם אין מי שירים קולו יעשה זאת הוא.

האם אותו כאב, אותה תחושת שליחות, גרמו לרב כהנא לנהוג בתקיפות שאינה במקום? הביאו אותו או את תלמידיו למקומות הרסניים? יתכן, ובהחלט ניתן לדון על כך. אך לבוא ולצייר אותו כשפל וקטן?! האם ניתן להתעלם ממעשי החסד הרבים שעשה? מטוב ליבו? מאורח חייו שהיה צנוע ועדין? מניין העוז ליטול מהרב כהנא את המגיע לו? מניין העוז לנסות למחוק דפים של אור ממסכת חייו של הרב?

איפה נשמע כדבר הזה, עשרים שנה אחרי הירצחו של אדם, להתרעם על פרסום כתבה העוסקת במעשים טובים שעשה, בתורה שלמד? אין זאת אלא תסמין של פחד, של מי שזקוק בכל כמה דקות לוודא כי הנרצח לא קם לתחייה חלילה, שהכל בסדר.

צא והלחם בדרכו של הרב כהנא, בתפיסותיו, אך למה באופן אישי? האם מדובר באיש שהיה רע? האם מדובר באדם שאכל להנאתו ערבים לארוחת בוקר? הלא חיציו הופנו כנגד אותם הנלחמים במדינת ישראל, כנגד אותם המלאים בגאווה לאומית ואשר חפצים לנשלנו מאדמתנו.  

דומה כי ההתנגדות לדרכו של הרב כהנא התירה את האסור ופרצה כל גדר. שוב איננו מחויבים בכבוד האדם, שוב אין זכות ביטוי, ושוב הויכוח שהיה יכול להיות נוקב, ענייני ומכובד גולש להשתוללות של ממש, לטירוף קיצוני דווקא מצד אלה המתהדרים בתואר ה'מתונים'.

אני מבקש להאמין שבן יעקב עצמו, אשר זכויות רבות לו, אינו לוקה במה שהאשים את הרב כהנא: "עולמו… רווי כח, שנאה, משטמה ואיבה". אני מבקש להאמין שאותו בן יעקב המתהלל בכך שהיה יריב מר של הרב כהנא אינו מונע משנאה ומשטמה.

מטרת הכתבה לא הייתה להצדיק או לשכנע כי דרכו ודעותיו של הרב נכונות הן, אלא לשפוך מעט אור על אישיותו המיוחדת, ועל מוטיבציית האהבה שהניעה אותו. לעשות צדק עם אדם שדומה כי אין מי שלא ירק בפניו, ואין מי שידע, ולו במעט, להעריך את מסירותו ואת אישיותו המיוחדת.

רק אדם שאכפת לו, שחש שותפות גורל עם עמו, היה מוכן להקריב את כבודו וחייו למען האמת הניצבת לנגד עיניו. רק אדם שמונע מתחושת שליחות ורצון לתקן היה מקריב עצמו להיות מהאנשים השנואים ביותר במדינה, מנודה ושעיר העזאזל של שמאל וימין כאחד. כל אדם אחר מזמן היה מתקפל, אך לא כן הרב כהנא אשר פעל מתוך רצון אמיתי להביא סוף לייסורי היהודים בבריה"מ, לייסורי היהודים בארה"ב שנתקלו באנטישמיות, ולייסורי היהודים בארץ שנרצחו ועודם בפיגועי התאבדות ברחובה של עיר, דקירות וטרור קשה. אגרופו של הרב כהנא, בין אם היה מועיל ובין אם הרסני ומזיק, לא בא לנתץ ולפרק בזעם אלא בא לגונן ולהשיב לאנשים את תחושת הביטחון, להשיב להם את כבודם כיהודים.

ראוי יהיה אם יתמיד בן יעקב בויכוח ענייני כנגד טענותיו ודרכו של הרב כהנא ויזנח את דרך ההשמצה האישית והלא מכובדת שהציג מעל דפי 'עולם קטן' בשבוע שעבר.