תמכתי בעקביות בשילוב מועמדים חילונים ברשימת הבית היהודי, מתוך תפיסה שמפלגה על טהרת הנציגות המגזרית לא תוכל למשוך מצביעים רבים, לצבור כוח פוליטי גדול ולאפשר לראשיה להגיע לעמדות השפעה בכירות. יחד עם זאת, יש לעמוד על כך שמועמדים חילונים הנבחרים מטעם המפלגה יקבלו עליהם את ערכיה, ולא יצפו שאלה ישתנו או יתגמשו בעקבות הצטרפותם.

הניסיון עם איילת שקד כנציגה חילונית יחידה בקדנציה הקצרה הזאת, נחשב על ידי רבים למוצלח ביותר. אך לקראת ההתרחבות הצפויה של הנציגות החילונית, חשוב להקפיד עוד יותר שהיא לא תבוא על חשבון שמירת אופייה וערכיה של המפלגה.

הבית היהודי צריך להיות פתוח לחילונים שמזדהים עם עקרונותיו וערכיו, גם אם באורחות חייהם הפרטיים הם לא שומרי מצוות. יחד עם זאת, וגם אם הדברים לא ייקבעו כחוקה מחייבת, צריכה להיות נורמה ציבורית שמטילה על נבחר מטעם הבית היהודי התנהגות שומרת שבת וכשרות בפרהסיה, בדומה לזו הנהוגה אצל ראשי ממשלות ישראל.

קשה יהיה לשמור על ערכיה ורוחה של הציונות הדתית במפלגה שנבחרים חילונים מטעמה מתייצבים באולפני טלוויזיה בשבת או מצטלמים לפייסבוק בעת טיול משפחתי בחג. הדגם הנכון לנציגות לא דתית במפלגה צריך להיות זה של אריה אלדד או רחבעם זאבי – שבהשפעת חברו בני אלון הכניס למצע מפלגתו מולדת את ערכי עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל.

גם בנוגע לקהילת החד-מיניים צריכה להיות לבית היהודי עמדה ברורה על פי תורת ישראל. איננו עוסקים בכפיית שמירת מצוות על הפרט, אבל אסור שמדינת ישראל תיענה לדרישה להכיר רשמית בזוגיות החד-מינית ולתת לה מעמד שווה לזה של זוגיות טבעית, נורמלית וכשרה.

==

מתוך הטור של עמנואל שילה המתפרסם היום בעיתון בשבע.