כולם מכירים את הזמר החסידי אברהם פריד, אך מעבר להיותו 'בעל המנגן' בעגה החסידית, הוא אחד מחסידי חב"ד הידועים בעולם.
בראיון מיוחד לסרוגים שהתקיים מספר ימים לפני התאריך הידוע ג' בתמוז, בו מציינת חסידות חב"ד 30 שנה להסתלקותו של "הרב מנחם מנדל שניאורסון", אברהם פריד מספר על הרבי מליובאוויטש מנקודת מבטו וגם מבצע את ניגונו הידוע.
כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .
"זה חור שאי אפשר למלא"
כאמור, פריד הוא אחד מהחסידים הידועים, ניתן להגדיר אותו השליח המפורסם ביותר במפעל השליחים הענק של החסידות. גם אחרי 30 שנה, חסרונו של האדמו"ר מאוד מורגש אצלו, "איך מרגיש יתום כשהוא הופך לכזה לא עלינו", הוא אומר בכאב, וממשיך, "זה חור שאי אפשר למלא".
עם זאת פריד מדגיש כי: "האור שלו ממשיך לכבוש את העולם. הרבי לא אהב חושך, אלא אור ושמחה ואנחנו משתדלים להמשיך".
בהמשך השיחה בינינו, פריד מביא את סיפורו הידוע שהוא מתאר אותו כל פעם בפני הקהל בכל הופעה על נתינת הצדקה במעמד השירה: "קודם כל ידועה ההוראה שהרבי נתן לי לתת צדקה לפני ואחרי כל אירוע", הוא מתאר את ההנחייה שנתן לו הרבי במעמד חלוקת הדולרים המפורסם ביום ראשון בבניין 770.
"30 שנה שאני חיי עם ההוראה הזו", פריד אומר ומדגיש מה המסר שעומד מאחורי הפעולה: "אני גם מעורר את הקהל שיעשו כמוני. בבוקר לתת צדקה כתפילה לבורא שיהיה יום טוב ובערב לאחר יום מוצלח להגיד יישר כוח, אבל עם מצווה, לא סתם לומר תודה, אלא לעשות מצווה ולתת צדקה", הוא מסכם.
"הרבי מכיר את הנשמות שלנו"
כשאברהם פריד עבר לפני הרבי, קריירת השירה שלו הייתה רק בתחילתה, שאלתי אותו אם הרב'ה הכיר את פועלו כזמר, "הרבי מכיר את הנשמות שלנו, הוא יכול להסתכל פנימה ולא רק מבחוץ", הוא אומר.
כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .
קרדיט: Jem
פריד הוא בנו של הרב יעקב פרידמן, חסיד בלוז'וב שהיגר לארה"ב לאחר שנמלט מציפורני הנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה. הזמר המפורסם מספר כי ההתקרבות לחסידות החלה מהסבא ומציין שהוריו הגיעו לניו יורק הם החליטו לשלוח את ילדיהם למוסדות חב"ד. פריד מדגיש כי אביו חבש שטריימל והנוסח שלו לא השתנה, "אבל את הילדים הם שלחו לרבי", הוא מציין.
משפחתו של פריד מאוד מוכרת בחסידות, אחיו הגדול הרב מאניס פרידמן משמש כמרצה לענייני יהדות ומשפיע, בנו בני זמר חסידי מאוד ידוע שהנפיק לא מעט להיטים. שלושה אחיינים נוספים הם שמחה פרידמן, בנצי ואלי מרקוס, זמרים גם הם. הרבי בעצמו היה מלחין, ניגוניו הידועים הם: "צמאה לך נפשי" ו'הוא אלוקינו' מתוך תפילת מוסף בשבת ויום טוב.
כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .
צילום: לירן וינשטיין
מה דעתך בנושא?
4 תגובות
1 דיונים
משה אהרון
בס"ד. במוות יש גם טומאה רעיונית . --------------------------------- "אדם כי ימות באוהל". שחיי האדם בעולם כ"אוהל" ומתתו כ"אוהל". כל פרשת פרה אדומה לא באה אלא לקדש את החיים ולהרחיק מאתנו את...
בס"ד. במוות יש גם טומאה רעיונית . --------------------------------- "אדם כי ימות באוהל". שחיי האדם בעולם כ"אוהל" ומתתו כ"אוהל". כל פרשת פרה אדומה לא באה אלא לקדש את החיים ולהרחיק מאתנו את המוות והשלכותיו ההרסניות . התורה ביקשה להרחיק אותנו מפולחן המוות שהיה מקובל מאד באותם דורות . והוא להשקפת התורה מוסד נפסד ממחוזות הניסתרות לה' אלוהינו בלבד..... שאין לנו אלא להתרחק ממנו. כל נגיעה במוות חומרית או רוחנית פסולה בתכלית להשקפתה של התורה. לפיכך מיתת מרים אהרון ומשה לא הותירה כל רושם או יסוד נמשך של פולחן. ואפילו מקומות קבורתם נעלם זו גם הסיבה שמיתת מרים כאמור ללא כל הוראות של פולחן נסמכה לפרשת פרה אדומה. ומאין לנו דברים אלו . מכך שבפרשת פרה אדומה מצינו שתי חוקות "חוקת התורה" ו"חוקת העולם" = לחוקות הבריאה שכל תכליתה - חיים . הנה כי כן חוקות התורה נועדו לאושש ולהשיב על כנה את חוקת העולם. שחוקת העולם כאמור, נפגמת אפילו בנגיעה קלה במוות. וודאי בהתבוססות בתרבות המוות ובהשלכותיה.... הנה כי כן המוות הוא אנטיתיזה לבריאה ולחיים וכל אמת שאדם רק נגע בו במוות הוא נדרש לפולחן של הטהרות להשבת פניה הטהורות והבריאות של הבריאה בהתרחקות מופגנת מהמוות ובקידוש ובחירה של אך חיים. והנה להוותינו תרבות המוות ופולחנו השתרשה אצלנו .פולחן הצדיקים המתים והקברים. פוגעת קשות בטהרת החיים וייחודם - אל מול אל חי. אנחנו יותר מדי מתעסקים בניסתרות שהם אך לה' אלוהינו כך למשל,אחינו החבדניקים ממשיכים בכך בהעריצם את רבם הגדול - משל הוא גם חי. הרבי הקדוש שימש בגולה כמו יוסף הצדיק במצרים בתפקיד של משיח בן יוסף . ואסור להפוך את מותו לדבר חי וקיים ......ועד כדי להסיג גבולו של משיח בן דוד משתם תפקידו של משיח בן יוסף והוא מת , אין לנו יותר אלא מהמשיח החי - משיח בן דוד. משה אהרון
המשך 18:04 08.07.2024שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
ואֵין לָמוֹ מִכְשׁול
הַרְשֵׁה נָא לִי יְדִידִי [מֹשֶׁה אַהֲרֹן(?)] לְהַרְגִּיעַ דַּאֲגָתְךָ מֵאַזְהָרַת הַכּוֹתֶרֶת "אָסוּר שֶׁזֵּכֶר מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף יִדְחַק מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד". מֶשֶׁךְ זְמַן הַהֶפְקֵר בֵּין מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד אֵינוֹ אָרֹךְ בִּמְיֻחָד, וְזֶה שֶׁיֶּשְׁנָם עֲדַיִן מַעֲרִיצִים לְזֵכֶר אִישִׁיּוּתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מוֹרֶה עַל רֹשֶׁם עַז וְכָרִיזְמָטִי שֶׁהִטְבִּיעַ בְּחוֹתָמוֹ, שֶׁכֵּן לֹא הָיוּ הוֹלְכִים לְאוֹרוֹ אִלּוּ לֹא חָזָק בְּדַעְתּוֹ וּמַצְדִּיק הוּא בְּכָךְ אֶת הַכָּרָתוֹ. בַּזְּמַן הַנּוֹכְחִי הַזֶּה, כָּל עוֹד אִישִׁיּוּת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד אֵינָהּ מֻרְגֶּשֶׁת, וְצָרוֹת מִתְרַגְּשׁוֹת עָלֵינוּ, וְאֵין לָנוּ מֻשָּׂג מֵאִישִׁיּוּת הַמָּשִׁיחַ הֶחָדָשׁ (בֶּן דָּוִד) שֶׁיָּצוּץ לָנוּ, מִתְחַזְּקִים אָנוּ בְּזֵכֶר אִישִׁיּוּתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ תָּצוּץ לָנוּ אִישִׁיּוּתוֹ שֶׁאֵין לָהּ דִּמְיוֹן, וְרַבִּים דִּמּוּ וְתֵאֲרוּ אֶת כֹּחוֹ שֶׁל הַלָּה - מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. כִּי אֵין לָנוּ רַק זֵכֶר כֹּחוֹ הַמְּשַׁכְנֵעַ שֶׁל מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. וּלְפִי מַצָּבֵנוּ הַיּוֹם שֶׁהַכֹּל מִתְכַּתְּשִׁים זֶה עִם זֶה, וְאֵין גְּדוֹלִים אוֹ קְטַנִּים, וְכֹחוֹ שֶׁל זֶה נִרְאֶה שֶׁיָּכוֹל לִרְמֹס כֹּחוֹ שֶׁל הָאַחֵר, דּוֹמֶה לַכָּתוּב בִּישַׁעְיָה (ל'): "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה (מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף שֶׁמַּגִּיעַ עִם אוֹ לְאַחַר מִיתָתוֹ לְדַרְגַּת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד) כְּאוֹר הַחַמָּה" (הוּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד), אַךְ אַל חֲשַׁשׁ יְדִידִי, לֹא לְאֹרֶךְ זְמַן הִתְכַּתְּשׁוּת רַבָּתִי וּמְבוּכָתִי זוֹ, אֶלָּא מַמְשִׁיךְ הַפָּסוּק בִּישַׁעְיָה וְאוֹמֵר: "וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם" – כְּלוֹמַר עֵקֶב הַגָּעַת דַּרְגַּת מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְדַרְגַּת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁיָּרַד לְמָקוֹם שֶׁיּוּכַל מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לַחֲבֹר אֵלָיו, מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד יֻסַּק לְדַרְגָּתוֹ הַמְּלֵאָה, וּמִשָּׁם יַמְשִׁיךְ עוֹלָמִית אֶל הָאֵינְסוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁמָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מֻפְקָד בְּמַלְכוּתוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנִים (יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה), וְאִלּוּ מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד מֻפְקָד עַל הָעֶלְיוֹנִים (יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה), וְאוֹמֵר הקב"ה (תַּעֲנִית ה/א): "לֹא אָבוֹא בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה עַד שֶׁאָבוֹא לִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה", שֶׁאִם לֹא כֵן לֹא תּוּכַל לְהִקָּרוֹת "כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו", וְכִי אֵיךְ יְקֻיַּם "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ" שֶׁהֵם "עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל" שֶׁנַּפְשָׁם לְאֹרֶךְ דּוֹרוֹת הָיְתָה נֶאֱמָנָה "לַאדֹנָי, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר", אוֹתָם יִשְׁרֵי לֵב הַשּׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹם יְרוּשָׁלַיִם וְהַמְּצַפִּים לִתְקוּמַת "יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ" - לָעֶלְיוֹנִים, וּמִכָּאן פֵּרוֹת הַגְּאֻלָּה מַתְחִילוֹת לִפֹּל "לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם", וְכֵן כָּל שְׁאָר הַבְּרָכוֹת: "יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ", וְכֵן: "אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ", וּמְסַיֵּם: "אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ". "שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל".
05:56 09.08.2024שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
עמי מימון
חולים עליך אתה מוזמן מחר לפראבינגען מחר בקול ברמה לזכרו של הרבי
17:44 08.07.2024שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
יוסף בניה
אסור לכנות שם לאלוהים
01:52 10.07.2024שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
יוסף בניה
אסור לכנות שם לאלוהים
01:52 10.07.2024שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
משה אהרון
בס"ד. במוות יש גם טומאה רעיונית . --------------------------------- "אדם כי ימות באוהל". שחיי האדם בעולם כ"אוהל" ומתתו כ"אוהל". כל פרשת פרה אדומה לא באה אלא לקדש את החיים ולהרחיק מאתנו את...
בס"ד. במוות יש גם טומאה רעיונית . --------------------------------- "אדם כי ימות באוהל". שחיי האדם בעולם כ"אוהל" ומתתו כ"אוהל". כל פרשת פרה אדומה לא באה אלא לקדש את החיים ולהרחיק מאתנו את המוות והשלכותיו ההרסניות . התורה ביקשה להרחיק אותנו מפולחן המוות שהיה מקובל מאד באותם דורות . והוא להשקפת התורה מוסד נפסד ממחוזות הניסתרות לה' אלוהינו בלבד..... שאין לנו אלא להתרחק ממנו. כל נגיעה במוות חומרית או רוחנית פסולה בתכלית להשקפתה של התורה. לפיכך מיתת מרים אהרון ומשה לא הותירה כל רושם או יסוד נמשך של פולחן. ואפילו מקומות קבורתם נעלם זו גם הסיבה שמיתת מרים כאמור ללא כל הוראות של פולחן נסמכה לפרשת פרה אדומה. ומאין לנו דברים אלו . מכך שבפרשת פרה אדומה מצינו שתי חוקות "חוקת התורה" ו"חוקת העולם" = לחוקות הבריאה שכל תכליתה - חיים . הנה כי כן חוקות התורה נועדו לאושש ולהשיב על כנה את חוקת העולם. שחוקת העולם כאמור, נפגמת אפילו בנגיעה קלה במוות. וודאי בהתבוססות בתרבות המוות ובהשלכותיה.... הנה כי כן המוות הוא אנטיתיזה לבריאה ולחיים וכל אמת שאדם רק נגע בו במוות הוא נדרש לפולחן של הטהרות להשבת פניה הטהורות והבריאות של הבריאה בהתרחקות מופגנת מהמוות ובקידוש ובחירה של אך חיים. והנה להוותינו תרבות המוות ופולחנו השתרשה אצלנו .פולחן הצדיקים המתים והקברים. פוגעת קשות בטהרת החיים וייחודם - אל מול אל חי. אנחנו יותר מדי מתעסקים בניסתרות שהם אך לה' אלוהינו כך למשל,אחינו החבדניקים ממשיכים בכך בהעריצם את רבם הגדול - משל הוא גם חי. הרבי הקדוש שימש בגולה כמו יוסף הצדיק במצרים בתפקיד של משיח בן יוסף . ואסור להפוך את מותו לדבר חי וקיים ......ועד כדי להסיג גבולו של משיח בן דוד משתם תפקידו של משיח בן יוסף והוא מת , אין לנו יותר אלא מהמשיח החי - משיח בן דוד. משה אהרון
המשך 18:04 08.07.2024שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
ואֵין לָמוֹ מִכְשׁול
הַרְשֵׁה נָא לִי יְדִידִי [מֹשֶׁה אַהֲרֹן(?)] לְהַרְגִּיעַ דַּאֲגָתְךָ מֵאַזְהָרַת הַכּוֹתֶרֶת "אָסוּר שֶׁזֵּכֶר מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף יִדְחַק מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד". מֶשֶׁךְ זְמַן הַהֶפְקֵר בֵּין מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד אֵינוֹ אָרֹךְ בִּמְיֻחָד, וְזֶה שֶׁיֶּשְׁנָם עֲדַיִן מַעֲרִיצִים לְזֵכֶר אִישִׁיּוּתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מוֹרֶה עַל רֹשֶׁם עַז וְכָרִיזְמָטִי שֶׁהִטְבִּיעַ בְּחוֹתָמוֹ, שֶׁכֵּן לֹא הָיוּ הוֹלְכִים לְאוֹרוֹ אִלּוּ לֹא חָזָק בְּדַעְתּוֹ וּמַצְדִּיק הוּא בְּכָךְ אֶת הַכָּרָתוֹ. בַּזְּמַן הַנּוֹכְחִי הַזֶּה, כָּל עוֹד אִישִׁיּוּת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד אֵינָהּ מֻרְגֶּשֶׁת, וְצָרוֹת מִתְרַגְּשׁוֹת עָלֵינוּ, וְאֵין לָנוּ מֻשָּׂג מֵאִישִׁיּוּת הַמָּשִׁיחַ הֶחָדָשׁ (בֶּן דָּוִד) שֶׁיָּצוּץ לָנוּ, מִתְחַזְּקִים אָנוּ בְּזֵכֶר אִישִׁיּוּתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ תָּצוּץ לָנוּ אִישִׁיּוּתוֹ שֶׁאֵין לָהּ דִּמְיוֹן, וְרַבִּים דִּמּוּ וְתֵאֲרוּ אֶת כֹּחוֹ שֶׁל הַלָּה - מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. כִּי אֵין לָנוּ רַק זֵכֶר כֹּחוֹ הַמְּשַׁכְנֵעַ שֶׁל מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. וּלְפִי מַצָּבֵנוּ הַיּוֹם שֶׁהַכֹּל מִתְכַּתְּשִׁים זֶה עִם זֶה, וְאֵין גְּדוֹלִים אוֹ קְטַנִּים, וְכֹחוֹ שֶׁל זֶה נִרְאֶה שֶׁיָּכוֹל לִרְמֹס כֹּחוֹ שֶׁל הָאַחֵר, דּוֹמֶה לַכָּתוּב בִּישַׁעְיָה (ל'): "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה (מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף שֶׁמַּגִּיעַ עִם אוֹ לְאַחַר מִיתָתוֹ לְדַרְגַּת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד) כְּאוֹר הַחַמָּה" (הוּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד), אַךְ אַל חֲשַׁשׁ יְדִידִי, לֹא לְאֹרֶךְ זְמַן הִתְכַּתְּשׁוּת רַבָּתִי וּמְבוּכָתִי זוֹ, אֶלָּא מַמְשִׁיךְ הַפָּסוּק בִּישַׁעְיָה וְאוֹמֵר: "וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם" – כְּלוֹמַר עֵקֶב הַגָּעַת דַּרְגַּת מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְדַרְגַּת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁיָּרַד לְמָקוֹם שֶׁיּוּכַל מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לַחֲבֹר אֵלָיו, מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד יֻסַּק לְדַרְגָּתוֹ הַמְּלֵאָה, וּמִשָּׁם יַמְשִׁיךְ עוֹלָמִית אֶל הָאֵינְסוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁמָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מֻפְקָד בְּמַלְכוּתוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנִים (יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה), וְאִלּוּ מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד מֻפְקָד עַל הָעֶלְיוֹנִים (יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה), וְאוֹמֵר הקב"ה (תַּעֲנִית ה/א): "לֹא אָבוֹא בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה עַד שֶׁאָבוֹא לִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה", שֶׁאִם לֹא כֵן לֹא תּוּכַל לְהִקָּרוֹת "כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו", וְכִי אֵיךְ יְקֻיַּם "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ" שֶׁהֵם "עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל" שֶׁנַּפְשָׁם לְאֹרֶךְ דּוֹרוֹת הָיְתָה נֶאֱמָנָה "לַאדֹנָי, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר", אוֹתָם יִשְׁרֵי לֵב הַשּׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹם יְרוּשָׁלַיִם וְהַמְּצַפִּים לִתְקוּמַת "יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ" - לָעֶלְיוֹנִים, וּמִכָּאן פֵּרוֹת הַגְּאֻלָּה מַתְחִילוֹת לִפֹּל "לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם", וְכֵן כָּל שְׁאָר הַבְּרָכוֹת: "יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ", וְכֵן: "אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ", וּמְסַיֵּם: "אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ". "שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל".
05:56 09.08.2024שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
עמי מימון
חולים עליך אתה מוזמן מחר לפראבינגען מחר בקול ברמה לזכרו של הרבי
17:44 08.07.2024שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר