מבסיס צבאי ליישוב בהר חברון: הכירו את אדורים

הסיפור של היישוב אדורים שהוסדר בשבוע שעבר בהחלטת קבינט הוא מיוחד ושונה בנוף של יהודה ושומרון. מעטים היישובים ביו"ש שהוקמו בתוך בסיס צבאי, בטח שלא בשנים האחרונות. היום, 8 שנים אחרי, היישוב מונה כבר עשרות משפחות.

הבסיס הצבאי הנטוש הוא מבנה שהוקם בתקופת השלטון הבריטי ולאחר מכן, שימש כמבנה צבאי של השלטון הירדני. לאחר מלחמת ששת הימים פעל במקום בסיס הנדסה שכמו בסיסים רבים ביהודה ושומרון פונה במסגרת הסכמי אוסלו והועבר לנגב. עם השנים רוב הבסיס נהרס חוץ מהמבנה הירדני. ב-2009 – ננטש המקום באופן סופי.

ביוזמת צביקי בר חי שהיה ראש המועצה דאז ובהובלת הרב מיכי מרק ואלחנן קלמנזון שלקח על עצמו לשמש כפרויקטור של המקום, מחליטה המועצה ב-2013 להקים במבנה הנטוש – מרכז חירום אזורי שנקרא בית דרור – על שמו של דרור וינברג הי"ד. הרעיון קורם עור וגידים. במקום מוקם מוקד חירום אזורי, מוצבים אמבולנסים של המועצה, ו-2 מאבטחים ששומרים במוקד המצלמות במרכז החירום וצופים במצלמות 3 הישובים שמסביב- נגוהות, עתניאל ובית חג"י. כך זה היה עד יום שישי ה-1.7.2016, יום הרצח של הרב מיכי מרק הי"ד לפני 8 שנים בדיוק.

"הגיע הזמן לנקודת התיישבות חדשה"

באותו היום, מתקשר צביקי בר חי, שכיהן עד 2013 כראש המועצה, לראש ישיבת שבי חברון, הרב חננאל אתרוג ואומר לו – "הגיע הזמן לנקודת התיישבות חדשה, אנחנו צריכים בחורים". למחרת, עולים למקום מספר בחורים משבי חברון ומתיישבים בבסיס הצבאי הנטוש.

הבחורים מישיבת שבי חברון מאיישים את המקום במשך מספר חודשים עד שבחודש אלול תשע"ו מגיעות להתיישב במקום מספר משפחות.

מלכה שטרנברג, עם בעלה שוקי ו-2 ילדיהם הם אחת המשפחות הראשונות שהגיעו למקום מקריית ארבע יחד עם עוד 2 משפחות. הם נכנסים לגור בתוך המבנה – מרכז החירום בית דרור. בקומה הראשונה – מוקד חירום אזורי. בקומה השנייה – משפחות עם ילדים.

"נכנסו לפני החגים יחד עם עוד 2 משפחות, עשינו הגרלה לאיזה דירה כל אחד נכנס". מספרת מלכה. "אמנה יחד עם צביקי בר חי חיפשו משפחות שיבואו להתגורר במקום, בגלל כמות המשפחות שרצו, הייתה תחושה שלא יהיו מספיק דירות. בפועל, הגיעו רק כמה משפחות".

בתחילת הדרך, המשפחות היו צריכות לצלצל בכניסה לבסיס כדי שיקבלו אישור להיכנס. "במקום ישבו 2 מאבטחים ששמרו על מוקד המצלמות, בהתחלה המועצה אמרה – אל תפריעו למאבטחים, תיכנסו מסביב. לאט לאט קיבלנו דריסת רגל במקום".

"כשהקמנו את היישוב, אפילו גן ומעון לא היה לנו אז בכל פעם, אחד ההורים היה לוקח את כל הילדים של היישוב ברכב יישובי ומוריד אותם במסגרות בקריית ארבע". נזכרת מלכה.

בלב הר חברון בין בית חג"י לעתניאל

אדורים שוכן במיקום אסטרטגי בין בית חג"י, עתניאל ונגוהות. ציר 60 שעובר באזור ידע בשנים האחרונות לא מעט פיגועי טרור. ב-2015 נדרס למוות אברהם אשר חסנו בצומת אל פוואר. פחות מחודש לאחר מכן, נרצחו יעקב ליטמן ובנו נתנאל סמוך לעתניאל.

בתחילת יולי 2016 נרצח הרב מיכי מרק במרחק של 500 מטר בלבד מצומת אדורים. בסוף אוגוסט בשנה שעברה נרצחה בת שבע נגרי, מעט צפונית יותר, בצומת הכבשים.

"למעשה, עד שהוקם היישוב, בנסיעה של 20 דקות בין בית חג"י לעתניאל לא היה יישוב יהודי על הציר", אומרת מלכה. "מהפיגוע של הרב מרק שבעקבותיו הוקם היישוב ועד הפיגוע של בת שבע נגרי – לא היו פיגועים על הציר".

"תושבים מהאזור אמרו לנו, סוף סוף יש כאן עוד יישוב יהודי. הנוכחות שלנו יוצרת נוכחות צבאית ותחושת ביטחון, תושבים מייצרים עוד חיים, ועוד ילדים ועוד מעון ועוד מכוניות ועוד משפחות ועוד אוטובוסים והרבה יותר תנועה על הציר שמייצרת יותר ביטחון".

בתוכנית טראמפ שפורסמה ב-2020, האזור שבין נגוהות – בית חג"י – עתניאל היה אמור להפוך למובלעת בתוך המדינה הפלסטינית המוצעת. לדברי מלכה, "המטרה היא שנהיה גדולים ומשמעותיים, יש לנו שטחים גדולים של אדמות מדינה מסביבנו, יש מעבר לזה גם כמה גבעות מסביב. המקום הזה יכול להפוך ליישוב גדול, יש פה דיבורים גם על מרכז מסחרי גדול".

לא מעט נקודות משבר בדרך

ביולי 2021, הגיעו כוחות הביטחון ליישוב ופינו 7 קרוואנים בהם התגוררו משפחות. הפינוי היה נקודת משבר עבור התושבים. "לא הייתה סיבה לפינוי ולא עשינו משהו חריג, זאת הייתה מכה קשה וכואבת אבל קמנו מאז". מתארת מלכה את התחושות שהיו ביישוב.

כאמור, לא תמיד זה היה קל. במשך שנה וחצי לא הייתה קליטה באדורים מה שכמעט הביא להתפרקות המקום. "היה רגע שכמעט נשברנו, ואז בקיץ אחד קפצנו מ-4 ל-12 משפחות מה שהכניס חיים חדשים ביישוב".

לדברי מלכה, אחת הסיבות שהם נשארו במקום זה התחושה שהם רואים את הילדים גדלים למשהו משמעותי. "הילדים מתרגשים מכל קראוון שמגיע ליישוב. כל כמה זמן ישנה התקדמות ביישוב שמרגשת את כולם".

"אנחנו שותפים במשהו גדול שכבר לא קורה בשנים האחרונות, אנשים מחפשים נוחות ואנחנו אמרנו שיש כאן משימה משמעותית. התחושה היא שהמדינה אומרת שזה חשוב לה, שגם היא רוצה לקחת חלק ולהיות שותפה וזה משמח מאוד".

השאיפה של אדורים – 1,000 משפחות

היום, מונה אדורים 24 משפחות ובקיץ הקרוב יצטרפו עוד 2 משפחות לישוב. לדברי מלכה, "הדבר המדהים בקהילה בהקמה זה שכל אחד יכול למצוא את המקום שלו, דברים צומחים מלמטה. אם מישהו רוצה פינת חי או להקים ספרייה. יש מקום להרבה יוזמות חדשות".

"היום יש ביישוב מעון שפועל כבר 7 שנים, וגן בשנה הראשונה שלו. יש לנו גם בית כנסת, מקוואות וגם ג'ימבורי. האוכלוסייה כאן מצד אחד היא דתית תורנית ומצד שני מגוונת. אנשים הגיעו לכאן מכל מיני מקומות וסגנונות בארץ".

בנוגע לעתיד, השאיפה של היישוב הוא להתרחב ל-1,000 משפחות ולהפוך את אדורים למקום משמעותי באזור, הכולל איזור תעשייה ותעסוקה רחב עם קרית חינוך גדולה.

"אנחנו מזמינים את כולם להגיע, יש כאן קהילה חמה שמצד אחד מכבדת את המקום של הפרט אבל שמה לב לפרטים שבתוכה", מסכמת מלכה. "ובעיקר, נותנת תחושה טובה לכולם. אנחנו צריכים כמה שיותר משפחות שיגיעו לפה, כל משפחה משמעותית מאוד למקום".