ארבעה ימים בלבד נותרו עד לפתיחת הקלפיות, והמתח הפוליטי מגיע לשיאו. ד"ר מנחם לזר, מנכ"ל 'לזר מחקרים' והאיש שעומד מאחורי סקרי 'מעריב', שוחח הבוקר (שישי) עם רון קופמן ואריה אלדד ברדיו 103fm, וניתח את התרחישים העשויים להכריע את מערכת הבחירות.
בדבריו התייחס לזר לנתוני הסקר האחרון שפורסם הבוקר ב'מעריב', שבו איחוד 'המילואימניקים והכלכלית' (הנדל וזליכה) עובר בקושי את אחוז החסימה, בעוד מפלגת 'עמך ישראל' בראשות עופר וינטר נותרה בחוץ.
"זה ישנה את מפת הגושים", הסביר לזר. "בסקר האחרון, כשעופר וינטר לא עבר, יש נטייה לכיוון גוש האופוזיציה. אם שתיהן עוברות – יהיה סוג של תיקו. חזרנו ל-2022 עם מרצ שלא עברה את אחוז החסימה, ואתם יודעים מה קרה בתוצאות הסופיות".
לזר הוסיף כי "מבחינת הגושים הקואליציה עומדת על 48 מנדטים, והאופוזיציה הציונית עם 54, כשהמפלגה של הנדל וזליכה מגיעה ל-4 מנדטים. אחת הסיבות לתוצאה הזאת היא שוינטר לא עובר. אם הוא היה עובר, היינו מתקרבים לתיקו בין הגושים".
אחוז ההצבעה והזינוק במגזר הערבי
סוגיה מרכזית נוספת שמדגיש לזר היא שיעור ההצבעה הצפוי ביום הבוחר. להערכתו, הפעם יגיעו לקלפיות יותר ישראלים בהשוואה למערכת הבחירות הקודמת, אז עמד אחוז ההצבעה על כ-70%-71%.
"סקר הוא לא הכלי למדוד אחוז הצבעה, אבל אנחנו יכולים להעריך שהוא יהיה גבוה יותר", ציין. "המוטיבציה היא בעיקר בקרב גוש האופוזיציה, וגם בקרב מצביעי המפלגות הערביות". הנתון הזה מתבטא בסקר הנוכחי בעלייה משמעותית בכוחן של המפלגות הערביות (הרשימה המשותפת ורע"ם), שמגיעות יחד ל-14 מנדטים.
איך מתמודדים עם נסקרים שמשקרים?
במהלך הריאיון נשאל לזר כיצד מצליחים המכונים להבחין בין תשובות אמת לבין נסקרים שמנסים להטעות את הסוקרים.
"סקר ממוצע מכיל 500 איש, ולקראת הבחירות אנחנו מעלים את המדגם. הסקר הזה נערך על 1,043 משיבים, ועשינו עיבוי טלפוני על אוכלוסיות ערביות וחרדיות", הבהיר. הוא הדגיש את השבריריות של התוצאות סביב אחוז החסימה: "עובר או לא עובר זה ארבעה אנשים. ככה עובדים הסקרים".
דרמטי? הדרמה היא שוינטר חבר של בנט וליברמן ויפיל מנדטים ימנים מתחת לאחוז החסימה!