עבודות אפשר להחליף אם לא מרוצים ויש כאלה שאחרי עבודה עצמית משמעותית על מוחם ונפשם יכולים לשנות גם אופי ודעות, אבל הורות זו תעודת אחריות בלתי כתובה לכל החיים עם הילדים שבאו לעולם ולא תמיד יודעים איך להתמודד אתו כמו שצריך.
ממש כמו הוריהם לפניהם שהיו חייבים עזרה ולא רק כזו הנשלפת מהארנק בזמן חירום או מגיעה בצורת איסוף חירום משולי כבישים ללא שם ב-WAZE באמצע הלילה בשל מחסור פתאומי בתחבורה ציבורית אחרי טיול או מסע לחיפוש עצמי בהרי יהודה. גם שיחת נפש אקראית ולא כתובה מראש, הופכת את החיים למעניינים ומספקת דרמה איכותית בהרבה מזה שניתן למצוא בכמויות בערוצים הטורקיים.
איך קובעים גבולות?
בתחומים רבים המחברים הורים וילדים כל הורה מתקשה מתישהו להחליט מתי הוא צריך להציב גבול ברור לילד ולהחליט במקומו מה טוב עבורו, ומתי מי שבגר אבל תמיד יהיה ילד כבר לא ילד ויכול להחליט לבד. הנה כמה כללים שימושיים שיכולים לסייע בהחלטה:
- כאשר הילד עצמו פונה בבקשת עזרה ומבקש את התערבות ההורה אי אפשר לסרב ובוודאי שאסור להגיד את צמד המילים המזעזע "תסתדר לבד" או "אין לי זמן לזה כרגע". חובת ההורים להקדיש זמן לילדיהם תמיד ואם הם פונים להורים בבקשת עזרה כנראה שהם לא מסתדרים בלעדיהם וצריך לברך על כך ברכת ברוך שעשה לי נס בשיחה הזאת.
- אם מדובר חלילה בהסתבכות של הילד עם סמכות עליונה כמו מורה או מבוגר ממנו ובמקרה הגרוע ביותר עם החוק שלא באשמתו ועל לא עוול בכפו (וביכולתו להוכיח זאת), כל הורה צריך להפוך לאריה שלא רואה בעיניים את הסכנות בדרך ויוצא לחלץ את סימבה ממזימות מופאסה (ומי שלא מבין למה הכוונה שישלים את הידע הכללי בדיסני ויצא מלך האריות)
- בכל מקרה של ספק קל שבקלים שהצאצאים יתקשו להסתדר בעצמם ובטח בנושאים שמעורבים בכסף כללים של מוסד חינוכי או שיקול דעת משמעותי יש להדליק את נורת החירום של האכפתיות במטה הפיקוד הראשי של הקול בראש, ולהיכנס לפעולה בלי לחשוב יותר מדי על ההשלכות בהמשך.
מתי כדאי להעביר סמכות?
יש מקרים שילדים חייבים ללמוד איך לשחק את משחק החיים בעולם האמיתי ולצאת ממודל ה-"לה לה לנד" במחשבה נאיבית שהכל יסתדר בקלי קלות ובלי טיפת אחריות. הבעיה שרוב ההורים לא יודעים מתי להעביר את המושכות לידי ילדיהם במחשבה שאם חלילה הם לא מתערבים אז הם "הורים לא טובים". הנה כמה מצבים בהם מומלץ להורים להעביר את הכדור למגרש הקט-רגל:
- במקרה שילדים צעירים או בוגרים אשמים בהתנהגות לא הולמת רשלנית או מסוכנת אין להתעלם מזה חלילה וכמובן שחובה לספק להם תמיכה רגשית מלאה אבל חובה להבהיר לו או לה שחובה עליהם לקבל את העונש ולבצע אותו ולקחת אחריות מלאה על מעשיהם. גם דוגמה אישית מההורים בעניין זה לא תזיק.
- אם ילדים רוצים או חלילה דורשים בתוקף משהו יקר להחריד שאין להורים אפשרות לרכוש כרגע טוב להציע להם לעבוד אם הם בגיל המתאים ויש להם את האפשרות בחופשה מהלימודים, במהלך החופש הגדול או בחופשת סמסטר, ואם הם עדיין קטנים אז לחסוך את דמי הכיס שלהם לתקופה ארוכה ולא לקנות שטויות עד שיוכלו לרכוש את המוצר שהם חולמים עליו בלילות. גם במקרה זה דוגמה אישית מההורים לא תזיק.
- בכל בעיה בלימודים בין אם מדובר בשלבים נמוכים במערכת החינוך ובין אם בשלבי ראשוניים או מתקדמים בדרך לתואר והדר אם הילדים מרימים ידיים מראש ומתעצבנים, אל תעזרו מיד ותפתרו את הבעיות במקומם כדי להרגיע אותם! בעיות יש בשפע לא רק בספרים אלא גם כל החיים וצריך לדעת מגיל צעיר איך להתמודד אתן בסיוע ההורים ולא בהפלת הבעיה עליהם.
בשורה התחתונה: ההורות היא תפקיד שלא נגמר אף פעם וגם כאשר הגוזלים עזבו את הקן הם עדיין צריכים לדעת שיש להם כתובת אחת בה תמיד יהיו רצויים ומישהו יהיה שם לעזור להם כשיתעייפו במעופם.
