ביום שלישי, ה-27 באוקטובר 2026, יצאו אזרחי ישראל לקלפיות כדי לממש את זכותם הדמוקרטית בבחירות לכנסת ה-26. לצד החגיגה הדמוקרטית, יום הבחירות מעורר כבכל מערכת בחירות לא מעט שאלות משפטיות ומעשיות בנוגע לזכויות עובדים, חובות מעסיקים ותשלום שכר.
לקראת יום השבתון, פרסמה הממונה הראשית על יחסי עבודה במשרד העבודה, עורכת הדין רבקה ורבנר, גילוי דעת מקיף העושה סדר בכללים החלים על המשק.
לפי חוק-יסוד: הכנסת, יום הבחירות מוגדר כיום שבתון כללי, שמטרתו לאפשר לכלל האזרחים להגיע ולהצביע במידת הצורך.
הזכאות לתשלום בגין יום זה אינה מותנית בעבודה בפועל: עובד שעבד אצל אותו מעסיק לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות, זכאי לקבל את השכר הרגיל שהיה משתכר אילו היה מדובר ביום עבודה רגיל. כלל זה חל גם על עובדים בעבודות יזומות במוסדות ציבוריים, בתנאי שעבדו לפחות 14 ימים במהלך החודשיים שקדמו ליום הבחירות.
למרות הגדרת היום כשבתון, המשק אינו עוצר לחלוטין. ועדת הבחירות המרכזית קבעה רשימה מפורטת של שירותים ציבוריים המוחרגים מהשבתון ומורשים לפעול כסדרם. בין הגופים והענפים הללו ניתן למצוא את תחבורה הציבורית, תחנות הדלק, בתי החולים ושירותי הבריאות במתכונת חירום, כוחות הביטחון וההצלה, עיתונות ותקשורת, וכן בתי מלון, מסעדות, בתי קפה ומקומות בידור.
כמו כן, הוגדרו שעות מיוחדות לפעילות ענפים מסוימים, כגון אספקת מזון, מאפיות וחנות מזון הפועלות בשעות הבוקר, לצד דיונים דחופים במערכת בתי המשפט. יחד עם זאת, הממונה על יחסי עבודה מבהירה בצורה חד-משמעית כי גם בענפים הפועלים כסדרם, חובה מוטלת על המעסיק לאפשר לכל עובד ועובדת לממש את זכות ההצבעה שלהם.
סוגיה מרכזית שמעסיקה רבות את השוק היא גובה התשלום עבור עבודה בפועל ביום הבחירות. החוק היבש אינו מציין מפורשות את שיעור הגמול, אך לאורך השנים התגבש נוהג מושרש, הנתמך גם בהסכמים קיבוציים ובהוראות התקשי"ר, לפיו עובדים המועסקים ביום הבחירות – בין אם הם שייכים לשירותים הציבוריים ובין אם הסכימו לעבוד לבקשת המעסיק – זכאים לתשלום שכר בשיעור של 200%, או לחילופין לשכר רגיל ובנוסף ליום חופשה חלופי. עם זאת, בפסיקת בתי הדין האזוריים לעבודה ניתנו לעיתים פרשנויות שונות, והנושא עדיין לא הובא להכרעת בית הדין הארצי לעבודה.
לצד הכללים הכלליים, החוק קובע הסדרים ספציפיים לקבוצות עובדים ייחודיות. עובדים זרים המועסקים בענפים מוגדרים – ובהם סיעוד אישי, בניין, חקלאות, תעשייה, מלונאות והסעדה – זכאים לשכר רגיל בלבד בגין עבודתם ביום הבחירות, ללא תוספת שכר או יום חופשה חלופי, אלא אם קיים הסכם קיבוצי או חוזה עבודה המיטיב עימם.
הסדר מיוחד נוסף חל על עשרות אלפי בעלי התפקידים המועסקים באופן ייעודי ליום הבחירות בלבד (או ליום שאחריו ברצף), ובהם חברי ומזכירי ועדות קלפי, משקיפים, מפקחי טוהר הבחירות, מאבטחים וסדרנים. לגבי עובדים אלה נקבע כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא יחול עליהם, והשכר שנקבע עימם מראש כולל את כל הזכויות והגמולים המגיעים להם. בנוסף, מועד תשלום השכר עבור עובדי הקלפיות והמפלגות הוחרג מחוק הגנת השכר הרגיל, והוא יועבר לידיהם בתוך 60 ימים מיום הבחירות.
